שאלה:
אם ראתה כתם יותר מגריס בג"ר ויש לה מכה אך אינה יודעת אם מוציאה דם מה הדין על פי הש"ך
תשובה:
אם אין ידוע שמוציאה דם לא תולה בג' ימים ראשונים, הש"ך סבור היה להחמיר גם כשודאי מוציאה דם ולדינא מודה שהלכה כדברי המרדכי שמחלק, אבל גם לדבריו אין להקל במכה שלא ידוע שמוציאה דם. אמנם יש קהילות שהקלו בזה ולא נהגו כחומרת הרמ"א כלל.
מקורות:
שולחן ערוך יורה דעה הלכות נדה סימן קצו
השבעה נקיים צריך שיהיו רצופים שלא תראה דם בהם, שאם ראתה דם אפילו בסוף יום השביעי סתרה כל הימים וצריכה לפסוק בטהרה ולחזור ולמנות שבעה נקיים. הגה: יש אומרים דבשלשה ימים ראשונים של ימי הספירה אם מצאה כתם אין תולין אותו להקל כמו שתולין שאר כתמים, דג' ימים ראשונים צריכים להיות נקיים לגמרי (מרדכי הלכות נדה ובהגהות מיימוני פ"ט דא"ב ות"ה סימן רמ"ט ואגור פ' תינוקת וא"ח ור"ף); אבל אח"כ דינו כשאר כתם, וכן נוהגין. ודוקא כתם שהוא יותר מכגריס ועוד, אבל פחות מכגריס ועוד תולה בכינה אפילו בג' ימים ראשונים (ת"ה סימן רמ"ט). וה"ה אם היה לה מכה בגופה ויודעת שמוציאה דם, תולה בה אפילו ביתר מכגריס ועוד (סברת הרב וכן משמע לשון המרדכי), אלא שאין מקילין בשלשה ימים הראשונים לתלות במכה שאין ידוע שמוציאה דם או בשאר דברים שתלינן בהם כתם, כמבואר לעיל סימן ק"צ.
