שאלה:
האם ביום שירדו גשמים, ובלילה הכל מעונן וכתוב בתחזית שירדו גשמים כל הלילה, מותר לישון בבית או צריך לישון בסוכה עד שירדו הגשמים?
תודה.
תשובה:
אין היתר לישון בבית בגלל תחזית מזג האויר, כל עוד אתה לא מצטער יש לישון בסוכה ולקוות שבזכות המצוה יהיה בסדר. אמנם אם קר מאוד אצלכם בארגנטינה, אזי גם בלי גשם יש להקל, אינני יודע מה המצב אצלכם עכשיו.
חג שמח.
מקורות:
עיקר הדין נתפרש בגמרא במסכת סוכה דף כו עמוד א "רבא שרא ליה לרבי אחא בר אדא למגנא בר ממטללתא משום סירחא דגרגישתא רבא לטעמיה דאמר רבא מצטער פטור מן הסוכה", וטעם הפטור נתפרש בתוס' שם ד"ה הולכי דרכים דכתבו בזה"ל "וכן מצטער דפטרו לעיל מן הסוכה היינו מתשבו כעין תדורו דאין אדם דר במקום שמצטער".
וכך נפסק להלכה בשולחן ערוך אורח חיים סימן תרמ סעיף ד' "מצטער פטור מן הסוכה, הוא ולא משמשיו. (אבל בלילה ראשונה אפילו מצטער חייב לאכול שם כזית) (כל בו). איזהו מצטער? זה שאינו יכול לישן בסוכה מפני הרוח או מפני הזבובים והפרעושים וכיוצא בהם או מפני הריח ודווקא שבא לו הצער במקרה אחר שעשה שם הסוכה אבל אין לו לעשות סוכתו לכתחלה במקום הריח או הרוח ולומר מצטער אני:"
ובמה שנקט השולחן ערוך דאפי' בלילה ראשון מ"מ לכאו' איירי רק לענין חיוב אכילת כזית בסוכה בלילה ראשון, אך לענין שינה במצטער נראה דלא אייר ועוד עי' במשנה ברורה כאן שכתב "(טו) אבל בלילה ראשונה וכו' – אזיל לשיטתו בסימן תרל"ט ס"ה בהג"ה דסתם שם להחמיר בירדו גשמים לענין לילה ראשונה וה"ה כאן אבל לדעת שארי פוסקים דפטרי שם ה"ה כאן וע"כ יש להתנהג למעשה במצטער כמו לענין ירדו גשמים וכמו שכתבנו שם במ"ב סקל"ה עיי"ש: ומבו' דס"ל דיש להקל אפי' בלילה ראשון.
והרמ"א שם האריך לבאר "הגה: ואם עשאה מתחילה במקום שמצטער באכילה או בשתייה או בשינה או שאי אפשר לעשות לו אחד מהם בסוכה מחמת דמתיירא מלסטים או גנבים כשהוא בסוכה אינו יוצא באותה סוכה כלל אפילו בדברים שלא מצטער בהם דלא הויא כעין דירה שיוכל לעשות שם כל צרכיו (מרדכי פרק הישן). מי שכבו לו הנרות בסוכה בשבת ויש לו נר בביתו מותר לצאת מן הסוכה כדי לאכול במקום נר ואין צריך לילך לסוכת חבירו שיש שם נר אם יש טורח גדול בדבר (תרומת הדשן סימן נ"ג ופסקיו סימן קנ"ח). ואם בא רוח לכבות הנרות בסוכה מותר לפרוס סדין או בגד מן הצד אבל לא תחת הסכך (אור זרוע). מי שלא יוכל לישן בסוכה מחמת שצר לו בפישוט ידיו ורגליו לא מקרי מצטער וחייב לישן שם אף על גב דצריך לכפוף ידיו ורגליו (תרומת הדשן סימן צ"ב). ולא יוכל אדם לומר מצטער אני אלא בדבר שדרך בני אדם להצטער בו (טור). ואין המצטער פטור אלא אם ינצל עצמו מן הצער אבל בלאו הכי חייב לישב בסוכה אף על גב דמצטער (מרדכי פרק הישן):"
ועיין גם במשנה ברורה שמבאר שיש לחלק בין הצער שישנו באכילה לבין הצער שישנו בשינה, וכגון באופן שיש דברים כגון קור וצינה שמצערים את האדם רק בשינה הרי שמ"מ חייב לאכול בסוכה, וכל הפטור הוא רק בשינה, אך כשקור הוא חזק באופן שאינו יכול גם לאכול בסוכה מחמת הקור נפטר גם מאכילה. וז"ל המ"ב: "(טז) זה שאינו יכול לישן וכו' – וה"ה דמצטער פטור בכולן אף מאכילה [אחרונים] ור"ל דאם הרוח וריח וכה"ג מצערים ליה באכילה פטור אף מאכילה אבל אם הצער רק בשינה חייב באכילה:"
אמנם פשוט שכל הנידון בגמרא ובפוסקים שהבאנו הם רק באופן שאכן כעת האדם הוא מצטער בשינה בסוכה, אך באופן שכעת איננו מצטער ורק יודע שלאחר מכן יבוא הצער על ידי תחזית מגז האוויר וכדו', הרי שמ"מ כעת האדם אינו מצטער ואינו פטור מן השינה בסוכה.
אמנם עיקר הפטור משום קור הרי מפו' להדיא בדברי המ"ב שם ס"ק יח שכתב "או בשינה – פי' במקום דליכא צינה והצער הוא מחמת הרוח וכיו"ב וכנ"ל דאלו במקומות הקרים יוצא י"ח באכילה אע"ג דלא יוכל לישן שם דא"א בענין אחר וממילא מקרי שם כעין תדורו וגם מקרי ראוי לשינה אם היה לו כרים וכסתות כראוי:"
