הנהגה טובה שנמנעת בגלל הקורונה

שאלה:

שלו' וברכה לכבוד הרב,

בתקופה האחרונה בזמנים שהוצבה המניעה לא להתפלל בבתי הכנסת או
במנין ושלא לטבול במקווה, וכמו כן גם בזמנים שמוסרות המניעות הללו אך בכל זאת יש יהודים שעדיי'ן נשמרים לעצמם וחוששים ולכן מתפללים ביחידות או לא הולכים למקווה, וכשצריך מבצעים ט' קבין או נטילת ידיי'ם באופן שמוסבר בספרים, האם בהמצבים הנ"ל עברו ועוברים על נדר וצריך התרת נדרים?
בעז"ה, לעצמי חשבתי שלא, כיוון שאולי זה דומה למה שראינו בעבר בספר "כל נדרי" שמביא שם באחד הסעיפים בשם פוסק/פוסקים בתקווה שאיני טועה בזכרון ובהבנת הדברים שם : שאם אין דעתו לעבור על נדרו לגמרי ולתמיד, אלא רק באופן חד פעמי מפאת סיבה שמאלצת אותו, ובדעתו להמשיך ולקיי'ם מצוותו/קבלתו/הנהגתו אזי אין הוא צריך לעשות התרה.
אומנם פה בשאלה זה לא באופן חד פעמי, אך בכל זאת, בעז"ה ואי"ה שבקרוב יסורו כל החששות אותם שהתפללו וטבלו בלי נדר יחזרו לקבלתם והנהגתם. האם נכונים הדברים?

בברכה,

תשובה:

כוונת דבריכם שלכתחילה כל אדם שנוהג בהנהגה טובה כוונתו לנהוג כך רק באופן שיתאפשר לו, ממילא באופן כזה שאירע אונס, אין בכך סתירה לבלתו ואינו צריך התרה.

שנזכה לכל הישועות.