שלום וברכה .
בעניין סירוק שיער בשבת.
בהתבטלות תחת עפר דברי רבותינו הראשונים והאחרונים!!!
רציתי לדעת מדוע אסור להסתרק עם מברשת שיער בשבת:
לכאורה זה דבר שאינו מתכוין – שכן איני רוצה לתלוש שערות (נכון, זה לא כמו שאומרת הגמרא מב שכל הסורק אדעתא להשיר נימין המדולדלין קא מיכווין, כי כשאני מסתרק אני בסה"כ רוצה להראות יפה.. ושהשיער הקופץ או המבולגן ישכב ויהיה אחיד..) וגם אם יתלשו לא אכפת לי מהם – כך שזה פ"ר דלא אכפת ליה , ובדרבנן שכן מברשת היא אומנם כלי אך לא כלי המיוחד לגזיזה (בדיוק כמו שקנון ותמחוי אינם כלים המיוחדים לברירה) ויש הרבה פוסקים המתירים בפסיק רישא דלא ניחא ליה בדרבנן.
והאם יש הבדל בהלכה בין בנות להן בד"כ יש שיער ארוך ובין בנים שיש להם שיער קצר וקצוץ .
כאמור אני רוצה לדעת את ההלכה וטעמה וח"ו לא לנגחה.
תזכו למצוות
תשובה:
שלום רב.
ראשית ההנחה שלך שמלאכת גוזז אמורה מדאורייתא דוקא בכלי המיועד לגזיזה אינה ברורה לי כלל, לגבי בורר מצינו הלכה כזו, משום ששם יש הבדל בין אדם הבורר בדרך אכילה לבין אם הוא בורר לצורך תיקון המאכל ולאוצר, ובזה אמרו שכאשר הוא אינו בורר בכלי המיוחד לכך לא נחשב הדבר כמעשה של ברירה. אולם לענין גוזז לא מצינו חילוק כזה.
ציינת נכון לדברי הגמרא בנזיר מב ע"א שכל הסורק כוונתו להשיר נימים המדולדלים, אלא שתמהת שאתה אין כוונתך לכך. עמד על כך הריב"ש בתשובותיו בסי' שצד,ופירש, שכידוע בשיער יש קשרים המנעים את הסירוק, והדרך להסתרק היא על ידי שהשיער הנקשר המונע את המסרק מלעבור נתלש, ללא זאת לא ניתן להסתרק, ממילא תלישת שערות אלו נחשבת כדבר המתכוין ממש. רש"י בשבת נ ע"ב למד שהדבר אסור משום פסיק רישא, ובתוס' שם תמהו על דבריו מדברי הגמרא שם שכאמור מבארת שמדובר בדבר המתכוין ממש. וראה בריב"ש שם מה שכתב בזה. ומכל מקום, אף אם לא נפרש כדברי הריב"ש שמחמת הסברא הנ"ל נחשב כדבר המתכוין, מכל מקום לא יחשב הדבר כפסיק רישא דלא ניחא ליה, שכן כמעט ולא ניתן להסתרק ללא התרת הקשרים ובודאי ניחא לא לאדם בתלישת השערות בכהאי גוונא.
מקורות:
