שאלה:
האם מותר לבנות בקומה ראשונה כשהשכן מקומת קרקע טוען החשכה
יצוין שהשכן זקן וחולה
ואינו גר בדירה
אלא משכירה
תשובה:
שלום וברכה,
שכן שרוצה להרחיב מעל שכן שתחתיו, ומחשיך לו את ביתו, יכול השכן התחתון לעכב עליו שלא ירחיב כדי שלא ירחיב את ביתו.
גם אם הדירה של השכן התחתון מיועדת להשקעה ולא למגורים, יכול התחתון לעכב עליו כדי שלא תחשיך דירתו, וגם כדי שלא יהיה ירידת ערך לדירה.
בשו"ת שמש צדקה כתב שחקרו את הדבר ומותר להרחיב לפי הגובה שיש לו מעל חלון חברו – אם הואא גבוה מעל החלון מטר, יכול להוציא חדר באורך מטר. ואם גבוה מעל החלון שתי מטר יכול להרחיב לאורך שתי מטר, וכן הלאה.
בהצלחה.
מקורות:
בשו"ת מנחת יצחק חלק ו סימן קע כתב:
והנה בנוגע לנידן א', בהשקפה ראשונה חשבתי לדמות זה להמבואר בשו"ע (חו"מ סי' קנ"ד סעי' כ"ג) וז"ל: בנה כתלים משני צדי החלון צריך להיות ביניהם רוחב ד' אמות וכו' ולא יסכך על גביהם אלא א"כ הרחיב הסיכוך מהכותל שיש בו החלון ד"א =ד' אמות= כדי שלא יאפיל עליו עכ"ל, והוא מדברי הרמב"ם (פ"ז מה' שכנים ה"ה עיין שם) ובחי' כסף הקדשים (חו"מ שם) כתב ע"ז, וז"ל: מפורש שתקרה ע"ג חלונות צריכה הרחקה ד' אמות אין מועיל הרחקה כן בגובה כיון דהאור הוא מהגובה, וגם גבוה הרבה צ"ל הרחקה ד' אמות מכנגד החלון כולו עכ"ל, אמנם בה"ה שם כתב וז"ל: ולא יסכך וכו', אף על גב שאין זה מבואר בגמ', פשוט הוא, שהרי הסיכוך הוא נגד החלון, וכבר נתבאר שכנגד החלון צריך להרחיק ד' אמות עכ"ל, ונראה מזה שהוא מפרש שהסיכוך נגד החלון, ולא ע"ג החלון, וכן נראה שהבין הפי' בנתיה"מ (חו"מ שם בחי' אות ס"א), שכתב וז"ל: ולזה גגין שלנו המכוסה ברעפים שבשולי הגג הוא משופע בולט מן הכותל אמה או יותר, וכשרוצה ראובן לבנות נגד חלונו של שמעון, צריך להרחיק שיהיה מסוף הגג עד החלון ד"א =ד' אמות=, דגם הסיכוך צריך להרחיק מהחלון, אבל א"צ להרחיק מסוף הגג של שמעון, דמה לו לראובן בכך ששמעון סיכך ע"ג חלונו עכ"ל, הרי שלמד הפי' דאיירי בסיכוך שכנגד החלון ולא ע"ג החלון.
וכן ראיתי בתשו' שמש צדקה שכמה בעלי תשובות פילפלו בהלכה זו שם (חו"מ מסי' י"ד עד סי' ל"ב) לדחות דברי הפסק, בנדון ראובן שהוציא זיזין מביתו למעלה מחלונות של שמעון, ושמעון טוען שמאפיל לביתו, ופסק שהדין עם שמעון, והמה כתבו לדחות דבריו, ואיזה מהם הביאו ראי' מן דברי הה"מ הנ"ל, וכתבו לדחות שהפי' כדברי הה"מ הנ"ל, ויש שכתבו שאף שאם יהי' הפי' ברמב"ם ובשו"ע דמיירי בסיכוך שע"ג החלון, מ"מ שאני הנדון ההוא דמיירי שהי' מוקפין עם כתלים ב' כותלים זה כנגד זה ומסכך על גביהן, משא"כ הכא דליכא כתלים כהאי, אתי אוירא דהאי גיסא ודהאי גיסא למפסלי לסיכוך כהאי, והאריכו בזה להביא ראיות לזה, וליישב מכל המקומות דלא יוקשה ע"ז עיין שם.
אך עדיין יש לומר דהוי ספיקא דדינא, ודנו הפוסקים בכה"ג מי הוי מוחזק, ובמק"א כתבתי מזה, ועי' בזה בס' בית דוד (חו"מ סי' ל"ב), אכן בעובדא שבא לפנינו כבר הי' שם מרפסת ורק הי' רוצה להמשיך עוד מעט, שלחנו מומחה לברר אם מעכב האורה וביאת השמש לשם, ואמר לנו בע"פ ובכתב בזה"ל: הגדלת המרפסת הנ"ל בשיעור כו"כ בדירת פב"פ (העליון) לא תמנע ולא תזיק לחדירת קרני שמש וכניסת אויר צח מבחוץ לדירת פב"פ (התחתון) עכ"ל. וכיון שכן ודאי דמי למש"כ הפוסקים שם בספר שמש צדקה דהוי בכלל זה נהנה וזה לא חסר באפילה כהאי, וכופין על מדת סדום. על כן בוודאי אין לו טענה משום האפלת אורה ומניעת ביאת השמש.
בשו"ת שמש צדקה כתב שחקרו את הדבר וכתב שיש להרחיק לפי הרוחב של המרפסת. דהיינו שאם ההרחבה שעושה מעל השכן גבוה מטר מעל החלון יכול להרחיב באורך מטר, וכך הלאה.
