ocd בתפילות ובמצוות – המשך

שאלה:

שלום לכבוד הרב
אני ילד בן ארבע עשרה עוד מעט, משפחה מתחזקת כבר הרבה שנים.
לא מזמן שלחתי לאתר שאלה בשם "ocd כיצד מתמודדים בברכות ובתפילות" ועזרתם לי מאוד.
אנסה לקצר:…
בגלל ה ocd הזה התפילות עדיין לוקחות לי הרבה זמן. קורה לי המון שאני חושב באמצע ברכה שאני צריך לחזור, וכשאני גומר את אותה ברכה בסוף אני מנסה לחזור בהרהור (בל"נ), וזה יכול לקחת המון זמן. רציתי לדעת אם גם במקרה הזה להתעלם מהמחשבות שאני צריך לחזור בהרהור, וגם אם אני חושב אותן לא לחזור?
עוד דבר שמאוד מאוד מעיק עלי זה שקורה לי הרבה שדווקא במקרה הכי פחות טוב שזה יכול לקרות פתאום יש לי כל מיני מחשבות כפירה רח"ל לא על אף אחד מישראל אמן ואמן. אני לא יודע מה לעשות איתן: אני יודע בידיעה ברורה ומוחלטת שאין עוד מלבדו ושהוא בחר בעם ישראל לממלכת כהנים וגוי קדוש ומאמין ב י"ג העיקרים באמונה בלב שלם, אבל בכל זאת זה פתאום מופיע ומטריד אותי, וזה קורה דווקא איפה שאני מנסה לכוון- ברכה ראשונה בשמונה עשרה ופס' ראשון של ק"ש.
האם יש עצה מה לעשות עם זה? אני לא מצליח להוציא את המחשבות האלה מהראש ואני מאוד בצער מזה. אני גם שומע הרבה שעורים על תורה ומדע של הרב זמיר כהן אבל עדיין דווקא ברגעים האלה זה מופיע. רק לציין שאני מתבייש בזה ולא ח"ו מתגאה.
משהו אחרון- לפעמים מרוב שקשה לי בתפילה אני כועס על מי שנתן לי את הטוב שיש לי לעד ולעולמי עולמים ושאין בכוח בריה, לא בעליונים ולא בתחתונים, לפארו ולרוממו כטיפה בים. אני מתבייש בזה מאוד מאוד ואחרי התפילה אני פתאום קולט איזה נמחשבות עברו לי בראש שאני לא מאמין. לפעמים המוח שלי בתפילה 'צועק' (בבקשה לצנזר אם מעלים את השאלה לאתר-)(אני שו-נא (ח"ו) או-תך) אני לא יודע מה לעשות עםזה בבקשה תעזרו לי פתאום רק אחרי התפילה אני כל כך מתחרט על זה אבל זה קורה לי גם בתפילה שאחרי וגם כשההורים שלי מנסים לעזור לי הרבה פעמים אני כועס עליהם ומדבר אליהם לא יפה ואני כבר לא יודע מה לעשות הלוואי שהייתי יכול להתנקות מכל העוונות שלי ולהתחיל דף חדש אבל אני מפחד אם הקב"ה כבר לא אוהב אותי ואני לא יודע מה לעשות אשמח אם כבוד הרב יוכל קצת לכוון אותי ולעזור לי
תודה רבה וסליחה פשוט אני חייב לקבל הדרכה ממישהו

תשובה:

שלום וברכה

ראשית רציתי לומר לך, שאין מה לדאוג, התופעה הזו מאוד מצויה וזה בסדר גמור.

לעצם שאלתך, בשום אופן לא צריך לחזור, לא בפה ולא בהרהור, ולא משנה אם באמצע הברכה כבר רצית או אחר כך, לומר בקצב רגיל ולא לחזור כלל.

המחשבות הלא רצוניות האלו הן חסרות משמעות לחלוטין!! לא משנה אם זה כפירה או משהו אחר, זה שטויות ממש ולא צריך להתייחס לזה ולא לדאוג מזה, בורא עולם לא מתעניין כלל בדברים לא רצוניים שקורים איתנו, אדם שיבוא בחשבון רק על מעשים שעשה בדעה מושכלת ומתוך רצון.

תעבוד על עצמך לכבד את ההורים, זה מאוד חשוב.

ברכה והצלחה מרובה בהמשך הדרך המיוחדת שאתה עושה, ורפואה שלמה.