שאלה:
שלום, לפי ההלכה אם חברו שואל אותו כמה ספירה היום לפני שספר והגיע זמן הספירה ואמר לו, לא יכול לחזור ולספור בברכה. אולם ממה שהבנתי מצות צריכות כוונה, ואם כן אם התכוון בדעתו שלא לצאת ידי חובת אותה ספירה מה הדין? יכול לחזור בברכה או אינו יכול לחזור?
תשובה:
במשנה ברורה בסי' תפט ס"ק כב נקט אכן בפשיטות, שאם כיוון בפירוש שלא לצאת ידי חובה יכול לחזור ולספור בברכה. אמנם דבריו תלויים במחלוקת הראשונים שהביא הבית יוסף בסי' תקפט אם מועילה כוונה הופכית כזו כדי שלא יצא ידי חובה, ואף שהעיקר להלכה כדברי המשנה ברורה כאן, אין להכנס לכתחילה לספק ברכות ולכן עדיף שלא לענות כך גם בכוונה מפורשת.
יישר כח,
גם למ"ד מצוות אין צריכות כוונה אם עושה כוונה נגדית לא יצא ידי חובתו. וממשיך לספור בברכה. כמבואר בב"י בסימן תפ"ט בשם הרשב"א. ובסימן ו סעיף ד לגבי ברכות השחר.
אבל אה"נ שאין לעשות כן, כי לא כולם זוכרים לעשות כוונה נגדית. בברכה, ויקטור בוחניק רחובות.
ולמה אם אמר לו בלי להתכוון לא יכול לחזור ולספור בברכה? הרי מצות צריכות כוונה
לבטח כבודו נתן ליבו לכך שהבאתי שבסי' תקפט הביא הבית יוסף מחלוקת בזה ושיטת הרא"ה שכוונה הופכית אינה מועילה, ולכן אף שהלכה כדברי כבודו, לכתחילה לא נכנסים למחלוקת זו.
זו מחלוקת אם מצוות צריכות כוונה וראה במשנה ברורה סי' ס שבמצוות דרבנן העיקר הוא שאין צריכות כוונה, והרי יש סוברים שספירת העומר בזמנינו היא מדרבנן.
השאר תגובה