מתנות לאביונים – לחץ כאן

קריאת זכור במנחה של שבת

בשבת זכור אחרי הצהריים במנחה , באחד מהשטיבלאך בבני ברק , הוציא מאן דהוא ספר תורה נוסף , ואחרי שקראו את שלושת הקרואים של מנחה , הוא פתח את הספר תורה השני וקרא פרשת זכור כאשר בירך ברכות התורה לפני ואחרי.
ברצוני לדעת האם נהג כשורה ?: והאם היה מותר לענות אמן אחרי ברכותיו ?
תודה רבה

תשובה:

אכן הוא נהג נכון, ואף לדעות שאסרו זאת בפרשת שקלים והחודש, יש להתיר זאת בפרשת זכור שהיא מהתורה, וכן נוהגים לקרוא לנשים אף שלא כחלק מסדר התפילה.

מקורות:

ציץ אליעזר חט"ז סי' כא.

Join the Conversation

14 Comments

  1. בב"ב באחד מבתי הכנסיות יש מניין לקריאת זכור לנשים, אלא שמקפידים שם שיהיו עשרה שומעים שחייבים לשמוע (איני יודע כיצד עושים זאת. אולי יוצאים החוצה בזמן קריאת פרשת זכור בבית הכנסת בו הם מתפללים? אולי מכוונים הם שלא לצאת? לא יודע), ושם העולה מברך כדין, ואח"כ מפטיר כדין.
    בשבילי היה זה חידוש גדול. בעיה הלכתי של ממש, איני רואה בזה.

    הבעיה היא מה שעושים בבתי כנסת רבים כאן במודיעין עילית:
    הם לא רוצים להוציא ספר במיוחד בשביל נשים (לא ברור לי מה האיסור הגדול, בפרט אם סוברים שנשים חייבות לשמוע זכור), לכן לקריאת התורה של מנחה מוציאים את הספר בו קראו פרשת זכור. קוראים בו בלי ברכה, ואח"כ גוללים אותו לקריאת מנחה.
    במנהג כזה, יש לפחות ארבע בעיות :
    א. טרחא דצבורא, את זה רגילים לתרץ שכל הצבור כאן יודע שעושים כן, לכן אין בעיה. נו, נניח "סברות" מסוג זה לדיון בפני עצמו.
    ב. תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם
    ג. אין גוללים ספר תורה בצבור
    ד. קריאה בעשרה טעונה ברכה

  2. איני רואה כל איסור בכך שהקורא בתורה בעשרה, יברך על קריאתו. אדרבה, נראה יותר שאסור לקרא בלי ברכה. אין כל הבדל בין קריאה מחוייבת לקריאה שאינה מחוייבת.
    אשמח לשמוע מה מקור האיסור.

  3. חיוב נשים בפרשת זכור הוא חידוש שאינו נזכר בראשונים ואף לא כל האחרונים הסכימו עם זה (עד כמה שידוע לי, תלמידי החזו"א לא נהגו בכך). נשים שרוצות להחמיר על עצמן, יכולות לבא לבית הכנסת לתפילת שחרית.
    אם אינן יכולות הפתרון הפשוט הוא כזה: איך שלא יהיה, אין איסור להוציא ספר עבור נשים (אם יש עניין בכך, זה עדיין פחות חמור מבעיות שהזכרתי לעיל). אם כן, אפשר להוציא ספר תורה באיזה זמן שלא יהיה במשך היום, ואז לקרא להם בברכה פרשת זכור.
    באופן כזה, איני רואה כל בעיה הלכתית

  4. אגב, לגבי מנהג קריאת התורה בליל שמחת תורה:
    כידוע נהוג בקהילות רבות לקרא בתורה בליל שמחת תורה. לא אאריך כאן כיצד התפתח המנהג, אך למעשה תחילתו של המנהג נזכר כבר ב"ספר המנהגים" (עליו כתב הרמ"א בתשובה ש"כאן בפולין נוהגים על פיו בכל דבר"). בליל שמחת תורה הוציאו את כל ספרי התורה כדי לגוללם לצורך קריאת יום המחרת. כדי שלא יראה כאילו הוציאוהו שלא לצורך נהגו לקרא בספרים שהוציאו. אגב, ספרי תורה שלא נגללו נהגו במקומות רבים שכל ספר ניטל על ידי אחד מהקהל הפותחו וקורא בו (בפני עצמו) לפחות ג' פסוקים.
    נראה שהמנהג הישן היה לקרא פרשיות של "נדרים ונדבות" (כך יש לגרוס שם "כל הנדרים", לא "כל הנערים" כהגהה מוטעית. כל הנערים נהוג רק ביום). עכ"פ, זה המנהג הנזכר שם.
    היו קהילות בהן לא התקבל המנהג הנזכר. היו קהילות שקבלו את המנהג להוציא את ספרי התורה, ולגוללם לצורך קריאת מחר, אפילו בלי לקרא בהם כעת. בקהילה מסויימת רצו בכל זאת "לפצות את הקהל הרגילים למנהג הישיבות", לכן נצלו את ההזדמנות לתת לילדים קטנים (שהכינו מראש את הקריאה) לקרא בתורה מספר פסוקים, תוך כדי שגוללים את הספר. משם התפשט המנהג לעוד כמה קהילות. בעקרון, קריאה כזו, לה אין מאזינים רבים (חוץ מהורי הילד, ועוד כמה חברים, כמה מנכבדי הקהל שרוצים להחמיא לילד), מסתבר שאינה טעונה ברכה. הבעיה היא שבאותה קהילה בה הנהיגו את הדבר, נהגו גם להקפיד מאד על סדר ושלא יהיה בלגן. לכן בלוח המנהגים של קהילתם כתבו ש"הילדים הקוראים אינם מברכים על קריאה זו שאינה מעיקר הדין". אך באותה שורה כתבו גם ש"הקהל יושבים בדממה ומקשיבים לקריאה כמו בכל קריאת התורה רגילה". בעצם, אם לא היתה קיימת הוראה זו, היתה יכולה להתקיים ההוראה הראשונה. אך ברגע שמדובר בקריאה לה מאזינים הקהל, ודאי שאין היתר לקראה בלי ברכות.

  5. וסיפור אחר על קריאת ליל שמח"ת:
    בבית כנסת מסויים בקרית ספר, נזכרו מספר מתפללים שאבותיהם לא נהגו במנהג הזה. ואכן, עד היום יש גם כמה ישיבות בהן לא נהוג לקרא בתורה בלילה (אם אינני טועה, כך אפילו בישיבת חברון). מכיוון שאותם מתפללים היוו קבוצה גדולה בתוך בית הכנסת, הם ניסו להציע לבטל את הקריאה לגמרי (מה אכפת להם לצאת לפני סיום התפילה, ומי שרוצה שישמע קריאת התורה? לא יודע, אבל נעזוב את זה), הסכימו להתפשר שיקראו בלי ברכות (שוב, מה הקשר? מפריע לך ברכה לבטלה? תבקש מהגבאי שלא יעלה אותך). למעשה, גבר הצד השני, והמנהג המשיך כמו שהיה בשנים הקודמות קריאת ג' קרואים בפרשת וזאת הברכה. מה עשו ה"מתנגדים"? לא כולם, אבל חלק מהם יצאו החוצה בהפגנתיות ברגע שהבעל קורא התחיל לקרא בתורה. הם חזרו חזרה לאחר סיום הקריאה. אין לך ביזוי ספר תורה גדול מזה!! והכל בשם צדקות כביכול!

  6. הרב אלישיב פסק שקריאת התורה בציבור בלי ברכה היא איסור (ואמר למי שנהג לשמוע קריאת משנה תורה בציבור בליל הוש"ר שאינו צריך התרת נדרים כי "על עבירות לא צריך התרת נדרים"), ואיני יודע אם נקט שמותר לברך על קריאה שאינה מחוייבת, או שנקט שאסור לקרוא קריאה בלתי מחוייבת (כי בלי ברכה אסור מהתורה, ועם ברכה אולי אסור מדרבנן) אך לכאורה לא מסתבר כלל שיהא אסור לקרוא קריאה בלתי מחוייבת.

  7. לגבי קריאת התורה בליל שמחת תורה אני חושב שבקול תורה לא קראו בתורה ובחברון ובפוניבז' כן קוראים.
    לכאורה מי שקורא בליל שמחת תורה ומברך ובלילה לפני כן הלך לשמוע משנה תורה ולא בירך זה תרתי דסתרי, אם חוששים לשיטה שקריאה בציבור טעונה ברכה ולכן לא קוראים בלי ברכה וכל פעם שקוראים מברכים גם אם אין תקנת קריאת התורה כקריאת הנשיאים בחודש ניסן קריאת משנה תורה בליל הושענא רבא וקריאת התורה בליל שמחת תורה וקריאת זכור נוספת בשבת זכור זה דבר אחד ובספק דאורייתא (שי"א שכל קריאה בציבור בלי ברכה היא ביטול מצוות ברכת התורה דאורייתא עיי' ירוש' ברכות פרק ז' הל' א' ופסקו התשב"ץ חל' ב' סי' קסג והעתיקוהו עוד ראשונים ריטב"א מגילה יז: ועוד וגם באחרונים זה מובא בכמה הקשרים), ואם לא חוששים לשיטה הזו אלא סוברים שאין הלכה כהירושלמי אז אין לברך בכל המקרים הנ"ל כולל ליל שמחת תורה והבוחר יבחר.

Leave a comment

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל