לתרומות לחץ כאן

קריאת ספר דברים בליל הושענא רבה בבית הכנסת

שאלה:

יש הנוהגים לקרא מס"ת ויש המפקפקים הטוענים שצריך לברך על קריאה בציבור אלא יש לקרוא כל יחיד ויחיד. שאלתי מה ההנהגה הנכונה. ואם אני הולך לשמוע את הקריאה הבעיה עלי או רק על הבעל קורא

תשובה:

שלום וברכה

המנהג הרווח לקרוא בבית הכנסת ללא ברכה ואין למחות ביד הנוהגים כן ואתה רשאי ללכת ולשמוע, וכל אחד יעשה בזה כפי מנהגו.

מקורות:

ראה שו"ת מנחת יצחק חלק ח סי' פד שכך מנהג העולם, ואעתיק לך מה שכתב בזה: וע"ד המנהג שנהגו לקרות סדר דברים בליל הו"ר בצבור, והלא שיטת הבאר שבע (בסוטה), בכל קריאה בצבור בתורה גם אם אין הקריאה חיובית, מחויבין מה"ת לברך ברכת התורה, ובספר תורת רפאל (סי' ב') מסיק להלכה לאסור לקרות בתורה בצבור בלא ברכה, וכתב דמה שנהגו הסופרים בעת סיום התורה לקרות בצבור בלא ברכה לא יפה עושים, ועל מה סמכו העולם עכ"ל. 

הנה המנהג הזה יסודו בהררי קודש, שכן נהג מרן בעל הד"ח ז"ל, שקרא בעצמו בס"ת כל ספר משנה תורה, ואחריו נהגו כל יו"ח והמסתופפים בצלם, וכן נהג הגה"ק בעל מנחת אלעזר זלל"ה כמבואר בספר דרכי חיים ושלו', ובודאי הי' כן גם מנהג אבותיו ז"ל, וכן היו מנהגם לקרוא סדר הקרבנות בס"ת בצבור ביום י"ג מדות, כמבואר בספר דרך פקודיך מהגה"ק בעל בני יששכר ז"ל (בהקדמה אות ט'), וכן נהגו הגאונים הקדושים בעל הישמח משה ז"ל והגה"ק בעל ייטב לב ז"ל ובניהם הקדושים אחריהם זלה"ה, וכן נהג הגה"ק ממונקאטש זלה"ה כמבואר שם בדרכי חיים ושלום, וכן המנהג אצל כל אשר ינהרו אחריהם ואוחזים בדרכם בקודש, והקריאה בס"ת בלא ברה"ת =ברכת התורה=, והנה הגאונים הקדושים ז"ל הנ"ל חוץ מגודל קדושתם היו גאוני עולם וכל רז לא אניס להו בנגלה ובנסתר ומעשיהם מעשה רב להלכה למעשה. 

והנה מש"כ כ"ת בשם הבאר שבע דברכת התורה מה"ת בכל קריאה בצבור גם אם אין הקריאה חיובית בודאי רצ"ל דאין הקריאה חיובית מה"ת, רק מדרבנן, דמה"ט ס"ל להמג"א (בסי' קל"ט סק"ה) דלא כהבאר שבע, דא"א לומר דתהי' הברכה מה"ת, כיון דעיקר הקריאה ל"ה רק מדרבנן, עי' במהש"ק שם, אבל הבאר שבע ס"ל דמ"מ ברכת התורה מה"ת, אבל אינו מבואר שם דבכל עת שיקראו בס"ת, אף לא בזמן שתקנו רבנן יהי' מחויב מה"ת בברכת התורה, אף אם כבר בירך בה"ת בשחרית, ואף דלכאורה מוכרחים לומר לפי שיטתו דהה"ד בכל עת שקורין בתורה בצבור אף שלא בזמן תק"ח =תקנת חכמים=, מחויבין בבה"ת מה"ת, אמנם בתשו' תורת רפאל (סי' ב') שהביא כ"ת, אף דמהשאלה שם נראה דבא להוכיח אם חייב לברך בה"ת בקריאה בתורה בצבור שלא בזמן החיוב, אבל למעשה מסיק בתשובתו רק דלא יפה עושין שקורין בתורה שלא בזמן החיוב בלא ברכה, אבל לא החליט שיקראו ויברכו, ונראה שס"ל דיהיו בשוא"ת =בשב ואל תעשה= ולא יקראו בתורה בצבור, והנראה דטעמו כיון דדבר זה תלוי בפלוגתת הפוסקים כמ"ש שם מקודם, לכן שוא"ת עדיף. 

והנה בגוף הערתו, הנה ראיתי בספר קצה המטה שעל המט"א (סי' תר"ג סק"ט) שהביא המנהג לקרות סדר קרבנות בס"ת ביום י"ג מדות שנהגו הגה"ק הנ"ל, וסיים ועי' בס' לקט"מ ח"ג מש"כ שם לדחות דברי המערערים ע"ז ונהרא נהרא ופשטי' עכ"ל, ואין לי ס' לקט"מ הנ"ל, ולא ידעתי טעם המערערים, ואולי מטעם שכתב כ"ת (ושו"ר שם שכן הוא וכמ"ש בסוף מכתבי פה), ולא ידעתי דחייתו, ונחזי אנן, הנה בספר תורת רפאל שם, אף שהביא דברי הב"ש הנ"ל והמשכנות יעקב שס"ל דבה"ת בצבור מה"ת, אבל האריך לברר דכל הראשונים חולקים ע"ז, אלא דמ"מ לפי מש"כ בש"ע /או"ח/ (סי' קל"ט ס"ח) אפילו בירך בה"ת =ברכת התורה= לעצמו כו' דמשום כבוד התורה נתקנה כשקורא בצבור עיין שם, א"כ אסור לקרות בתורה בלא ברכה משום כבוד התורה, מיהו לטעם הרשב"א ז"ל, דס"ל דהא דמברך על קה"ת =קריאת התורה= בצבור, אף על גב שכבר בירך בבוקר, היינו משום דמברכין על התקנות, לדידי' מותר לקרות בצבור בלא ברכה, דהיכא דאינו חייב לקרות א"צ לברך, אבל אנו אין לנו אלא דברי הש"ע הנ"ל, דלדידי' אסור לקרות בצבור בס"ת בלא ברכה משום כבוד התורה, אמנם לפמ"ש בש"מ (נדרים פ"א) בשם הרי"ף ז"ל, שכתב דאף שכבר בירך בה"ת בשחר, צריך לברך על קריאה של ס"ת, כי מפני חשיבתה קובע ברכה לעצמה, כדאמר גבי יין פרק כיצד מברכין ע"כ, הי' מקום לפרש דמש"כ בטוש"ע דמשום כבוד התורה נתקנה כשקורא בצבור, כוונתם לטעמא דהש"מ הנ"ל, ור"ל דמשום כבוד התורה קובעת ברכה לעצמה, לפי"ז ל"ש רק היכא דתקנו חכמים לקרות בצבור, אבל פשטות דבריהם לא משמע הכי אלא כמ"ש עכת"ד. וא"כ שפיר הניח בתורת רפאל הנ"ל פתח פתוח להגאונים וקדושים הנ"ל, לטעמם ונימוקם לקרוא בס"ת בזמנם הנ"ל בצבור בלא ברכה, ולא יהי' סתירה מדברי הש"ע, מטעם דיש לפרש גם דברי הש"ע, דרק היכא דתקנו לקרות בצבור שייך משום כבוד התורה כנ"ל. 

אמנם מתשו' מהר"ם שיק (או"ח סי' ס"א) מוכח לכאורה כדברי התורת רפאל הנ"ל, דהנה שם בתשו' ע"ד השאלה בדבר שהגאון הר"מ בנעט ז"ל פסק שאם אין לוי בביהמ"ד וצריך לקרוא כהן ב' פעמים, טוב לומר להכהן שיצא חוץ לבהכ"נ משום חשש ברכה לבטלה, והמהר"ם שיק שם אחרי שפלפל בביאור השיטות, א' דעת הבאר שבע, דברכת התורה על הס"ת בצבור הוי דאו', ב' דהוי דרבנן ומברכין על תקנת רבנן, ג' משום כבוד התורה, כתב דכפי שיטה זו הג' נראה דס"ל להריב"ש בתשו' סי' (פ"ד) שכתב ראי' דבשמחת התורה רשאין לקרות ולחזור ולקרות ולברך ממה שעושין כן בחוה"מ =בחול המועד= סוכות, וקשה התם התקנה כך, וחיוב איכא לקרות ד' קרואים דוקא ולכך רשאים לברך, ומנ"ל לשמחת תורה דאינו מחויב, וצ"ל דס"ל כשיטת הרבינו אפרים דלא משום חיוב ומצוה מברך, אלא משום כבוד התורה, וא"כ גם בכה"ג יברך, ומשום ברכה שא"צ ליכא כיון דאיכא חיבוב תורה והידור מצוה וברוב עם הדרת מלך, ליכא למיחוש לברכה שא"צ עכ"ל. 

והנה שוב כאשר חזר לדין השאלה, אם גם אחד יכול לקרות ב' פעמים, והביא ראי' דיכול מההלכה פסוקה בש"ע /או"ח/ (סוס"י קמ"ג), דאם אין יכול לקרות רק אחד קורין האיש עצמו שבע פעמים ומברך בכ"פ לכתחילה, וצריך ביאור למה לא יהא סגי בברכה אחת כיון שיודע שיקרא עוד, ואין כאן נמלך, למה יהא צריך לחזור ולברך, ע"ז כתב ונראה להסביר דלכל השיטות צריך לחזור ולברך, דהנה לפי שיטה ראשונה באורח חיים (סי' רע"ח סעי' ד') דצריך לחזור ולברך המוציא וביאר הטו"ז (בסק"ד) דכיון דצריך להפסיק בקידוש וכו', וה"נ כיון דתקנו ג' או ז' קרואים וכו' שוב הוי כבוד התורה דלא תהא נגרע ערכה מהנאה, וצריך לברך על כל פעם וכו', אמנם אפי' להחולקים שם וכו', מ"מ נראה דכאן מודים, לא מיבעיא לשיטת רבינו יואל והרמב"ם וכמו שביארתי דהברכה היא על תקנת עזרא וכו', אלא אפילו לר' אפרים ולטור והרא"ש דרק משום כבוד התורה מברכין, מ"מ כיון דכל קריאה מצוה בפ"ע הוא וכו', דהרי קיי"ל לפי מנהג שלנו באו"ח סי' תע"ד דמברכין בפה"ג =בורא פרי הגפן= על כל כוס וכוס, וכ' המג"א שם הטעם הואיל וכו' חדא וחדא מצוה בפ"ע, וא"כ הה"ד כאן כן עכ"ל. 

הרי דדוקא לפרש הטעם, דלא סגי בברכה אחת, כיון שיודע שיקרא עוד, הוצרך לו' משו' דכל חדא וחדא מצוה בפ"ע, אבל בעיקר הברכה דמברכין משום כבוד התורה ל"צ להא דהוי מצוה, דהרי בשמחת תורה דקורין וחוזרין וקוראין, אף דמעיקר הדין אין שום חיוב רק חיבוב תורה, מ"מ מברכין תחילה וסוף, ש"מ לכאורה כדברי התורת רפאל הנ"ל. 

והנה לענ"ד הי' נראה דהא דמחלקינן בין צבור בין יחיד, היינו דוקא היכא דצריך להיות בצבור, דאז בין שמחויב או אפילו שלא בחיוב, כגון היכא שקורא וחוזר וקורא, דבודאי בלא מנין ששומעין ל"ה בכלל קריאת התורה, אז י"ל דהוי דאו', ממה דכתיב כי שם ד' אקרא וכהב"ש, או מדרבנן משום כבוד התורה, אבל היכא דא"צ צבור כגון שקורא בדרך לימוד, אף שקורא בצבור, הוי רק כמו שלומד בצבור, דיוצא בברכת התורה בשחר. 

ושוב בא במחשבתי, כי גם בקריאת הנשיאים בניסן בכל יום, מנהגם של מרן בעל הד"ח זללה"ה וגם אצל הגה"ק מסיגעט – סאטמאר זללה"ה, וכל המתנהגים במנהגיהם, להוציא ס"ת אחרי תפילת שחרית ולקרוא בו הנשיא, ועי' בספרי מנח"י (ח"ב סי' ק"ט) מזה, ועינתי בליקוטי מהרי"ח לחודש ניסן וראיתי שהביא שם דיש מפקפקין, דמשמע בירושלמי דאין לקרות בצבור בס"ת בלא ברכה, אך ראיתי שני גדולי הדור שנהגו כן להוציא ס"ת לקריאת הנשיא ה"ה מרן הגה"ק מוהר"ח מצאנז ואדמו"ר הגה"ק מוהרי"י ט"ב מסיגעט זי"ע, ובודאי גם רבותיהם היו נהיגי כן, ועי' בשערי אפרים על קה"ת (שע"ח הט"ו כ"ט ול"ט) שפסק כן לקרות בס"ת בלא ברכה, וכ"כ בנימוקי או"ח (סי' תרס"ט) ובשע"ח שעל השע"א שם (סקכ"ה), ועי' בשו"ת תורת יקותיאל (סי' מ"ו) שהאריך ליישב המנהג עכ"ד. וראיתי בנמוקי או"ח שם שמחלק כעין מה שכתבתי, וז"ל ואם אחד רוצה ללמוד ברבים מתוך ס"ת כמו שמספרים מהגר"א ז"ל וכדומה, וכי צריך לברך עלי', ופשיטא שיוצא בברכת התורה שחרית, רק בימים דתקנו קריאת ס"ת בצבור תיקנו העולים בברכה וז"פ עכ"ל, וא"כ תו לא מידי. (שו"ר בס' שו"ת דבר יהושע (ח"א סי' ע"ט) שכתב באריכות לבאר טעמו של מרן בעל הד"ח שקרא אותן פרשיות נשיאים וקרבנות ומשנה תורה בהו"ר בס"ת בצבור, אבל בטעמו שקראו בלא ברכה לא כתב כלום). והנני בזה דוש"ת וחותם בכל חותמי ברכות יצחק יעקב ווייס. 

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל