בשמחת תורה עשו בבית הכנסת סעודה ישר אחרי שחרית האם אחרי מוסף אני חייב בקידוש נוסף ואסור לשתות ולאכול לפני קידוש והאם הסעודה נחשבת כסעודת חג אפע"פ שלא התפללנו מוסף עדיין ואשמח גם למקור בהלכה
תשובה:
שלום רב
אין כזה דבר קידוש פעמיים, אם הגיעזמן קידוש אחרי שחרית, הרי שיצאנו ידי חובה, ואם זמנו לאחר מוסף, מותר היה לאכול קודם לכן גם בלי קידוש. ולהלכה, זמן קידוש הוא מיד לאחר שחרית ולכן יוצאים בו ידי חובה ולא צריך לעשות קידוש נוסף ואסור לאכול אחרי שחרית ללא קידוש. יצאתם ידי חובת סעודה אבל זה אינו ראוי כלל, אסור לאכול סעודה גדולה לפני מוסף כיון שכבר הגיע זמן חיוב התפילה, מותר רק לקדש ולאכול מעט עוגות כדי שניתן יהיה לרקוד ולשמוח ולא להחלש.
מקורות:
ראה כאן בהרחבה.
החיד"א בברכי יוסף סימן רפו ס"ק ז כתב, שיחזור ויקדש אחרי מוסף. ויקטור בוחניק רחובות.
וכן כתב כה"ח בסימן רפו אות כז, והזכיר שהנחלת צבי סובר שלא חל חובת קידוש אלא לאחר מוסף, וכ"פ ילקו"י בסימן רפט אות ז שלא חל חובמ קידוש אלא לאחר מוסף ודווקא באופן שאינו יכול לקדש תחילה.
הטעם שחוזרים ומקדשים שוב: א. דעת המהרש"ל המובא בעטרת זקנים בסימן רפ"ו שחובת קידוש היא רק לאחר מוסף. ב. מדובר רק בברכת בורא פרי הגפן כך שאין חשש ברכה לבטלה.
הדעות האלו הובאו כאן, אך לא שמעתי שחוששים לכך לדינא, מעניין.
שלום רב,
עם עשו קידוש לפני מוסף, אז במוסף עושים נשיאת כפיים?
כי כבר בקידוש שתו יין..
הכהנים ישתו פחות מרביעית ולא ישתו משקה חריף.
השאר תגובה