גישה נכונה ביחס לתפילה ולעבודת ה' בכלל

שאלה:

שלום לרב, בהמשך לשאלתי על נושא התפילה. אשמח אם תוכל להרחיב בעניין הכנה נפשית ורוחנית לתפילה – מה שמשקף גם את הרגשות הלב וסדר בתפילה מבחינת התמדה. מצרף מעיין תפילה אישית שרשמתי כשהיה לי משבר וקושי: לבוא לתפילה רגוע, לבוא עצמך ולהוציא את הכל (געגוע חרטה כעס על פספוס הקשר – אי מיצוי)אני לא יודע איך להמשיך ומה לעשות אבא ה' תדריך אותי מה לעשות!!! אני חייב אותך ממש עכשיו באמת שאין לי חשק כבר. תעזור לי רק אתה יודע כמה הקשר הזה חשוב לי מאוד. וכשאין קשר זהממש מעציב אותי, ואת נשמתי אבאאאא אני אומר זאת מגעגוע וכבר חושב עליך אני בסך הכל רוצה את הקשר שהיה לי פעם איתך! להרגיש  שיש מי שמקשיב לי, תומך בי תמיד וגם להרגיש שוב קרוב. אני לא מבין למה כל פעם שאני מנסה להתקדם יש נפילה דרמתית וחזקה.וגם למה אני לא שוב איתך! וגם כאשר אני רוצה באמת לשוב בתשובה כפעם, אני לא ממש יודע איך ומה לעשות (אני ממש עוד רגע מתייאש ונשבר אבא אני כבר באמת לא יודע מה להגיד לך…)שיר ביטוי הרגשת הלב: "רק אתה מצליח להשקיט ת'רעש לכבות הר געש בי (בנפש)אבל… לא היה  לי אויר  (באמת אין לי כבר כח הזמן לחטוא ואז לשוב) הפחדים שלי טיפסו על הקיר לא הצלחתי עד עכשיו להסביר רק רציתי לצעוק או לברוח רחוק. לא היה לי אויר.אין לי כבר כוח לא הצלחתי להחזיק את הכל להמשיך עוד לרוץ כשאסור לי ליפול!!!אבא אני רוצה להגיד לך שאני אוהב אותך ברמות כשאפילו קשה לי לתאר במילים… וגם לומר זאת.בקשות: בבקשה תן לי את הכח לקום מחדש (כי אין כבר, אתה יודע). תעזור לי לעמוד בזמנים וביעדים שאקבע. גם אם אפול תקים אותי מיד בלי להתמהמה (אני רוצה עזרה דחופה – אני הבן שלך וחייב אותך!!! ) בנוסף קשה לי שנתת בי כוחות כמו: כוחות נפש להתחיל, ולהתמיד, לשמחאחרים, רוגע שקט פנימי, גבורה, הסתערות (כמו אריה). והם לא באים לידי ביטוי. פשוט דיייי כבר אני לא יכול לסבול את זה!!!!!!! הודאה: תודה על זה שאתה תמיד מחובר אליי ותומך בי בהכל, גם כשיש נפילות אתה תמיד מציל אותי. אין עוד אלוקים כזה. אני באמת רוצה להודות לך בלב שלם ואתה יודע את זה כמו שהבטחתי לך בעבר) אני גם רוצה לשמוח ולא לחפש קשר, אלא להודות לך באמת מהלב. תודה על הניסים הגלויים שאתה מציל אותי עוד מאז שאני קטן. אני מבטיח בלי נדרשאחרי שאמצא אותך מחדש: 1) אספר על הקשר הזה, ואחזק בעוד אנשים זאת. ובכך אפיץ את גדולתך. 2) אתן צדקה – עזרה לעוד נשברי לב ומצוקה. 3) אודה לך בכל יום על נפלאותייך הרבות. אשמח לדעת מה דעתך על זה? אני יודע שרוב התפילות הם מבוססות על שמחה והודאה לה'. לכן מבחינתי השאלה הזאת מאוד קריטית ומשמעותית, כיוון שתפילה הרגשות הלב "עבודת הלב". וברור שיש לאדם קשיים בחיי היום ורגעים קשחםם, ולכן הוא מתפלל לעזרה מתוך צער, כאב, געגוע איך זה מסתדר אם שמחה? זה מתקשר עם השאלה השניה שלי ששאלתי אותך, הכל תלוי באיזה גישה האדם = המתפלל מסתכל על זה – מאיזה נקודת מבט. אם מכיוון של ה' קשה לי תעזור לי לצאת מהקושי כרגע, רק אתה יודע ורק אתה באמת יכול להבין אותי!!!!! או מהכיוון "תסתכל איזה יופי העולם בחוץ, יש הכל! וברוך ה' לא חסר לי הכל!!! הכל מה'!. כל בריותיו – הם שלו וכל נשמות עמ"י מחוברות וקשורות זה לזה. "בורא כל הנשמות"… בגישה הראשונה: המתפלל מוציא את כל הגעגוע, תסכול עצבות בתפילה…. ובגישה השניה: המתפלל מודה ומשבח את ה', והוא שמח! למעשה, בשתי הגידות יש את אותה המטרה והיא: "קרבת ה', ודיבור איתו" מה עדיף? (ברור שתפילה משמחה, אבל זה לא תמיד כך בהרגשת האדם) מה ניתן לעשות?!?!?! אשמח לתשובה בברכה אריאל

תשובה:

שלום ידידי

קטונתי מלתת לך עצות בענין התפילה, הלואי והייתי מגיע לתפילה עם כזו הכנה וכזה מאמץ כמוך!!! כה לחי ויהי רצון שיתקבלו כל תפילותיך לטובה ולברכה עם כל תפילות עמו ישראל.

לא ניתן לענות איזו גישה עדיפה, העיקר שזה יבוא מתוכך, כאשר אתה משח וצריך הרבה לעבוד על השמחה, תתפלל בגישה של השמחה, וכאשר יש לך קושי ועצב, אין מתאים יותר מלשפוך את הלב בפני בורא עולם.

אני רק מבקש ממך דבר אחד, אבל מאוד מבקש, עקב כך שהרבה כבר דיברנו בענין: אני מזהה אצלך לחץ, וזה לא בריא! החיפוש אחר דרכים בעבודת ה' וכו' הוא תכלית החיים והוא הדבר הכי נפלא, אבל לא מתוך לחץ או פחד או מועקה נפשית או משהו כפייתי חלילה, רק מתוך בריאות, השקפה עמוקה ואמונה חזקה ורצון להתעלות. אם אתה מזהה אצלך משהו אחר, תטפל בזה. לא על ידי הזנחה חלילה של עבודת התפילה, אלא בכלים המקצועיים הנדרשים לכך. אם תעשה כל זה מתוך רוג בריאות נעימות והתעלות, אין כמוך בכל הארץ!

מתפלל ומייחל להצלחתך.