שאלה:
שלום לרבנים רציתי להבין למה אדם שמדליק חנוכיה בהית הכנסת ואחר כך חוזר לביתו שאין שם אף אחד מברך רק להדליק נר חנוכה למה ברכת שעשה הניסים לא יאמר? 2 למה אדם שחוזר הביתה מאוחר ואנשים ישנים וכבר אין הולכי רגל יש סוברים שכן יברך? 3 במציאות הנ"ל ומול החלון זה כביש ראשי האם המכוניות שעוברות שם חשיב כהולכי רגלים לענין פרסום הנס או כיון שנוסעים מהר לא נחשבים? תודה רבה
תשובה:
שלום וברכה
- ברכת שעשה ניסים בעצם אינה ברכת המצוות, ואינה חלק ממעשה ההדלקה, אלא היא ברכת ההודיה על הנס שהיה בזמן ההוא, ממילא אם כבר בירך וקיים מצוה זו, אף שעדיין הוא חייב להדליק אין טעם לברך שוב. שונה הדבר לגבי ברכת להדליק שהיא ברכת המצוות, וכל שלא קיים עדיין מצותו הרי הוא מחוייב להדליק בברכה.
- זה מאוד תלוי במציאות, האם יש שם עוברים ושבים, ראה כאן בהרחבה. יש מקום לומר, שכשם שבזמן הסכנה נאמר מניח על שולחנו ודיו וברור שגם מי שאין לו בני בית עושה כך ומדליק בברכה, ממילא בהכרח שגם מה שמפרסם את הנס לעצמו מחייב הדלקה בברכה, אבל שני פקפוקים יש בסברא זו: א. יש לומר שזה רק כאשר הוא מדליק בזמן שציוו חכמים להדליק ולא מאוחר בלילה. ב. יש לומר שבזמנינו שאין סכנה וחובה גמורה להדליק בחוץ, אכן בטל דין זה, והיום הפירסומי ניסא מעכב בקיום המצוה.
- הכל תלוי בנסיבות האם עשויים לראות או לא.
