התרת נדרים

יש לדון שלכאורה הוי נדר בטעות, שמסתמא הושפעה מכל התעמולה בנושא הזה, שרובה דברי שקר וכזב, וממילא אפילו התרה לא צריכה, כיוון שחשבה שאין פוסק אחד שמתיר [כך הם מפרסמים תמיד] וזהו איסור חמור וכו'.

ודבר בעיתו מה טוב, אביא בפניכם עדות אחד מתלמידי הגרנ"ק שליט"א, שהתפרסמה בעלון "נשיח בחוקיך" המביא את תורת הגאון רבי ניסים קרליץ:

"שאלתי את מרן [הגרנ"ק] מה דין לבישת פאה נכרית, והשיב שמותר.

הוספתי לשאול, האם גם בני ספרד יכולים ללבוש פאה נכרית, מכיוון שמה שלא נהגו בכך הוא משום שזה לא היה מקובל במדינות אלו, ולכן היה בכך חוסר צניעות, אך כיום מותר להם ללבוש. והשיב שהדברים נכונים.

שאלתי עוד, האם נכון שמי שלבשה פאה לא צנועה, מותר להגיד כנגדה דברים שבקדושה, והשיב רבינו שמותר.

נכח שם אחד מקהילה שלא נהגו בלבישת פאות, והדברים לא מצאו חן בעיניו, וניסה לשאול מכל מיני כיוונים ואופנים להוציא איסור, אך לא עלתה בידו. להלן מקצת משאלותיו.

שואל: הרי זה נראה כשיער?

רבינו: העיקר שהשיער מכוסה.

שואל: אבל זה כמו אחד שמכסה בור עם ניילון, שזה לא חשוב כיסוי, אותו דבר כאן – השיער מכוסה בדבר שהוא נראה כמו שיער.

רבינו צחק בביטול ואמר שזה לא דומה.

שואל: אבל יש פאות שגורמות להרהור.

רבינו: שתלבש פאה שלא גורמת להרהור.

שואל: אחת שלובשת פאה שגורמת להרהור, היא כמו אחת שלא לובשת פאה בכלל?

רבינו: לא.

שואל: מאי נפקא מינה?

רבינו: זה לא אותו דבר. וגם יש נפק"מ שיכול לומר כנגדה דבר שבקדושה.
הלה ניסה לשאול אותו שוב ושוב כדי להוציא איסור, ורבינו לא נתן לו.

שואל: אז הרב אומר שאין לאשכנזיה שום בעיה ללבוש פאה? (השואל שאל כך לפי דעתו שיש חילוק בין אשכנזים לספרדים, אמנם רבינו סבור שלכולם מותר, כמו שאמר לפני כן, אך השיב לו לפי סגנון שאלתו).

רבינו: כן, אין לאשכנזיה שום בעיה ללבוש פאה".

כהשלמת הדברים יש להביא את דברי הגאון רבי יהודה אריה דינר שליט"א, רב בית המדרש דברי שיר בב"ב, בכנס חיזוק מרכזי לאברכים מוצ"ש פרשת וארא תשע"ו, מתוך החוברת "בהתאסף ראשי עם":

"מרן הגר"נ קרליץ אמר לי שכל ההידור ללבוש מטפחת (ולא פאה השנויה במחלוקת) זה דוקא אם האשה לובשת את המטפחת באופן כזה שלא מגלה את שערותיה שבצדדים, אבל אם היא מגלה את שערותיה שבצדדים, בכהאי גוונא אין הידור בלבישת מטפחת יותר מפאה, והוא אף התבטא על זה ש"יצא שכרה בהפסדה".

עד כאן העתקתי מהעלון הנ"ל.

הרבה פעמים אנשים נחשפים לדעות חדשות, מעבר לפשקווילים ולמודעות רחוב, ומבינים שזה לא איסור חמור, ואדרבה יש לא מעט פוסקים מגדולי הדור הסוברים שפאה עדיפה ממטפחת. כאשר מבינים זאת, הרי ההבנה הקודמת היתה טעות גמורה.

באופן עקרוני כת"ר צודק, אבל הדבר תלוי בטעמם של הפוסקים המעדיפים פאה על מטפחת. יש מהם שנקטו טעם שלא תתגנה על בעלה, ושלא יתן עיניו באחרות, וזה שייך גם במטפחת המכסה היטב. ויש שנקטו שהמכסה במטפחת עלולה לפרוץ הצניעות בעניינים אחרים כדי "לפצות", וגם זה שייך בהמכסה היטב. ויש מהם שנקטו דבכל אופן יש להורות לרבים להעדיף פאה כיוון דחזינן שהרוב לא מצליחות לכסות היטב, ולכן אי אפשר להמליץ על כיסוי כזה שרק בודדות יצליחו לכסות.

וכן דעת החזון איש (דינים והנהגות מהחזו"א חלק ב' פ"ח אות ט') שהמליץ כך לרבים וכן נוהגים גדולי תלמידיו (הגר"ח גריינמן זצ"ל והגר"י פרידמן ראש ישיבת תפרח והגר"י מאיר ראש ישיבת הנגב זצ"ל ועוד).

וכן אמר הגר"ח קניבסקי ("נזר החיים" עמ' רי"ד).

וכן העיד הגר"א אבא שאול בשם אביו הגרב"צ אבא שאול: "כיון שיש נשים שיוצאות להן שערות מהמטפחת, העדיף אבי את הפאה והנהיג בביתו ללבוש פאה נכרית, שזה כיסוי יותר טוב, וכך הורה לנשים אחרות" (חוברת כיסוי ראש לאשה, הרב דוד קורן). זאת למרות שהעיד שבאופן עקרוני העדיף מטפחת כדכתב כת"ר.

והגר"ש משאש (שו"ת שמש ומגן חלק ב' סי' ט"ו-י"ז) הוסיף טעם "ולא להתנוול ע"י מטפחת ויגרמו לבעליהן לתת עיניהם באחרות ח"ו, וכמה חששו חז"ל והתירו הרבה איסורין שלא תתגנה האשה על בעלה".

זאת מלבד מה שכתב על לבישת מטפחת "ועיני ראו נשי הרבנים קרוב לשליש ראשן מגולה, וכסהו והתגלה".

גם מדברי הגר"מ שטרנבוך (דת והלכה סימן א') משמע שפאה עדיפה ממטפחת כיוון שנחשבת לשני כיסויים (הרשת והשיער) והמטפחת כיסוי אחד ומשמעות הרמב"ם והשו"ע בפשטות לחייב שני כיסויים.

גם הגרמ"י לפקוביץ (במכתבו בקובץ בית הלל י"ט) כתב "דכיסוי הראש ע"י פאה גרמה טובה לכיסוי נאות של שערות הראש לבל יראו החוצה, שלא יבואו ע"י המטפחת לפרוץ ולהוציא משערן החוצה כאשר נכשלו בזה רבים". זאת אומרת ברור ופשוט לו שרבים נכשלים בזה.

גם הגר"י עבאדי (שו"ת אור יצחק אה"ע סימן ג) העיד כן בשם הגר"מ פיינשטיין.

גם הגר"י טשזנר, בספרו שערי תורת הבית פרק ה: "עם מטפחת קשה לכסות את כל השערות שבצדדים, וגם המטפחת הרבה פעמים מחליקה וע"י זה מתגלים שערותיה".

וכן הגר"מ גרוס (והיה מחניך קדוש): "ונשים שמשאירות שערות גדולות יקשה הדבר מאוד שלא יצאו מעט שערות דרך המטפחת".

גם הגר"ג ציננער (קובץ אור ישראל ל"ו) מח"ס נטעי גבריאל, כתב את הטעם הנ"ל והוסיף כדברי הגר"ש משאש, "עוד מקובל מגדולי ישראל טעם על שלא רצו להחמיר כל כך בזה [ולאסור לבישת פאה], מפני שלא תתגנה על בעלה. ובפרט בדורותינו אלה ראו ענין זה נחוץ למאוד, שדרכו לצאת חוצות לפרנסתו". שזהו שייך גם בהמכסה במטפחת כדבעי.

גם הגאון רבי יצחק ירוחם בורודיאנסקי שליט"א, משגיח בישיבת קול תורה, ראש כולל "ישיבת הר"ן" בירושלים וחתן הגרש"ז אויערבאך זצ"ל, אמר בשיחה עם הרב יואל שילה: "כך היה מקובל בבית [הגרש"ז], שיש עדיפות ללכת עם פאה. כי הפרקטיקה מראה שנשים שהולכות עם מטפחת – יש להן בעיה נפשית עם זה, וזה מתפרץ אצלהן בדברים אחרים – והדברים האחרים הם לא צנועים כל כך. אם הולכים עם פאה – אז רגועים ואין בעיה, לכן אצלנו מקובל שיש עדיפות אפילו ללכת עם פאה".

גם הנ"ל שייך בהמכסה במטפחת היטב.

והאדמו"ר מליובאוויטש זצ"ל כתב במפורש, שאף אם אשה מכסה היטב במטפחת, אין באפשרותה לערוב לאחרות, ועל כן אין לאף אשה לשנות מההוראה לחבוש פאה. וזה לשונו: "שאפילו אם פלונית אומרת שבהנוגע אליה אין נפקא מינה באיזה אופן תכסה ראשה, כיון שבכל אופן יהיה הכיסוי כדבעי, מובן שאינה יכולה להבטיח בהנוגע לאחרות" (אגרות קודש חלק ט"ו, איגרת ה'תקי"ג).

גם הגאון רבי יהודה שפירא זצ"ל, ראש כולל 'חזון איש', בספרו "דעת יהודה" (תשובות בהלכה ובהנהגה), כתב "פאה צנועה אין בה שום פקפוק, ובימינו יש בה גם משום חיזוק הדת כי קשה לצעירות לעמוד בניסיון".