שאלה:
שלום רב,
חמי וחמותי מאוד נעלבו ממני ומאשימים אותי בכך ששמירת התורה ומצוות אצלי באה על חשבון בין האדם לחברו, טוענים שאני פוגע ומעליב אותם ולא מכבד אותם ושאין לי דרך ארץ.
הדברים באים עקב ויכוחים חוזרים ונשנים לגבי נושאים הלכתיים.
חמי הוא אדם "חצי דתי" – מתפלל שלוש תפילות ביום, מניח תפילין ושומר שבת באופן חלקי (לא מבעיר אש לא נוסע לא חשמל אבל כועס ומטיח בי שאני ממציא הלכות כאשר אני אומר לו שאסור לסחוט סמרטוט, לשטוף כלים בסקוץ ספוגי, להקפיד שלא להכין מקודש לחול, ליטול ידיים בכלי דוקא לצורך סעודה ועוד המון דברים מדרבנן שהוא מכנה "המצאות של הזמן האחרון שלא היו בבית אביו")
חלק גדול מעלבונם ומפגיעתם היא עקב החלטתי לא לאכול אצלם יותר בבית ולא לאכול כלל בכלים שלהם – גיליתי במקרר גבינה לא כשרה מאיטליה עם חלב נכרי ממש) – מאז הפסקתי לאכול מתבשילי חמותי, גם אשתי קשה לה עם זה אבל מה מצופה ממני? לאכול בבית בו הכשרות אינה נאמנת עלי?
תשובה:
שלום רב,
לעניות דעתי יש לך חלק במערכת היחסים העכורה בינך לבין חמיך. אתה כותב: "הדברים באים עקב ויכוחים חוזרים ונשנים לגבי נושאים הלכתיים". לשם מה אתה יוצר את הוויכוחים הללו?. הוא החליט שהוא רוצה לסחוט סמרטוט בשבת. אין ספק שזה איסור ברור. אבל לשם מה אתה אומר לו שזה אסור? פעם אחת אמרת לו וזה הביא לידי וויכוח, לעולם אם תאמר לו שוב על שום דבר. לא משנה מה הסיבה הוא לא ירצה לקבל ממך תוכחת מוסר, ולימוד הלכות. לשיטתו הוא דתי גמור, ולא כפי שאתה רואה אותו. יתכן שאילו מראש הוא היה רואה שאתה מאד מעריך אותו, הוא היה מסכים לקבל ממך ואפשר גם שלא, זה לא משנה הרבה, המטרה שלך אינה צריכה להיות החדרת ההלכה לבית חמיך. אלא הקמת בית של שלום ואחוה עם כבוד הדדי אצלך בבית, וככל שהיחסים עם חמיך וחמותך יהיו עכורים יותר, כך יקשה עליך ביחס שלך מול אשתך. זה טבעי ונורמלי, שהיא תנסה להגן עליהם כמה שיותר, ותחוש אי נחות רבה מאד בעובדה שהיחסים ביניכם עכורים.
הייתי מציע לך, להרים לו טלפון ולומר לו שאתה רוצה לשוחח איתו שיחה רגועה באווירה טובה, ואולי גם באיזה מסעדה טובה. אני בטוח שאת תתנצל ותאמר לו שטעית, ומאד מאד חשוב לך הקשר איתם הוא מאד ישמח ויעריך אותך, תשדר בו כבוד ואימון, זה יחזור גם אליך. ואין כל ספק שזה יתרום לך המון בבניית הזוגיות בינך לביך רעייתך.
הרבה הצלחה!
