עשיר – האם ראוי לו ליהנות מהחיים?

שאלה:

האם זה נכון על פי השקפת התורה שמי שיש לו יותר כסף, שיש לו לקנות לעצמו יותר באיכות ובכמות כפי עשרו (כמו בגדים יותר טובים וחשובים, והרבה בגדים)? אולי ה' רוצה שהוא יקנה לעצמו לוקסוס וכדו' (כמו דירה גדולה, רכב מפואר וכדו'), שהרי ה' נתן לו הרבה כסף? אמנם י"ל שראוי לו לחיות חיים פשוטים כמו "סתם יהודי" ולא ליהנות מעוה"ז כ"כ, ולתת שאר ממונו לצדקה? מהו השקפת התורה בזה? מה הגדרים בזה?
בבקשה להביא מקורות!

תשובה:

שלום וברכה

הקדוש ברוך הוא נותן לאדם עושר כדי שיעשה בזה מעשים טובים, ירבה בנתינת צדקה ובתמיכה למוסדות תורה וכו', אין כל ענין דתי בכך שיקנה לעצמו לוקסוס… אמנם מותר לו ליהנות בכסף שלו וזה בסדר גמור, זה ממון כשר, אבל ודאי שאין בכך כל הענין ואין ספק שהכסף לא ניתן לו סתם כדי ליהנות ממנו… ידועים דבריו של רבי יהודה הנשיא שהרים שתי ידיו כלפי מעלה לפני פטירתו והעיד על עצמו שלמרות עושרו העצום לא נהנה מהעולם הזה אפילו באצבע קטנה. ראה כתובות קד ע"א.

בכלל ההנהגה היהודית היא למעט מאוד בתענוגי הגוף, ככל שאדם מרבה בתענוגי הגוף כך הוא מאפיל יותר על נשמתו וחיי הרוח שלו, ראה רמב"ם הלכות דעות פ"ג ה"ב בביאור דברי חז"ל שיהיו כל מעשיו של האדם לשם שמים, שכל אכילתו הנהגתו וכו' הכל יהיה מכוון כדי שיהיה לו כח לעסוק בתורה ובמצוות ושום דבר לא להנאתו כלל! אפילו לו אכילה רגילה! וראה עוד בדברי המפרשים בתחילת פרשת קדושים, על מאמר חז"ל קדש עצמך במותר לך. אין טעם להכביר בזה במקורות כל ספרי המוסר וההשקפה מלאים בדבר הזה, ואידך זיל גמור….

לסיכום אין איסור ליהנות מהכסף, אבל לא זו דרכה של תורה..