שאלה:
שלום לרב אישתי בזמן האחרון מצערת אותי היה מקרה לפני שבוע שישבתי לנח על הספה בבית ונירדמתי כשהתעוררתי אידתי התחילה לצעוק עלי למה נרדמתי על הספה הסברתי שבכלל התכוונתי רק לנח לא להירדם אבל היא החליטה שהיום אין תשמיש בטור עונש לצער אותי .בכל יום ראשון אישתי מנקה את הבית מה שנקרא יסודי 7שעות שאין מקום לשבת זה יוצר תמיד וויכוח וניבול פה ולפעמים קללות אני משתדל לא להגיב בכלל יש לי בעית נכות שאני צריך השגחה ולכן אני בבית כל שעות היום ויוצא רק עים עים אישתי או ילד .אני עד עכשיו בצער עד כדי שנדרתי שאני לא מוחל לה על זה אפילו ביום הכיפורים מאוד כואב לי אני משתדל להיות הבעל הכי טוב שבעולם אבל זוכה ליחס משפיל בשבתות אני היחיד שקם לישות כילים גם שמגיעים החתנים והכלות אישתי טוענת שבשת היא לא צריכה לעשות שום דבר .בזמן האחרון היא מסדרת מידי פעם את הבית אבל זה מאלווי בעקיצות כמו ב"ה חזרתי לעצמי אני יקח לך את כל הזכויות שלא תעזור לי יש לציין שאחרי מילים קשות כאילו כלום לא קרה והיא מצפה ממני שאני יתעלם מהמילים וההתנהגות אלי אני אמרתי לילדים שלי שאני לא מוחל אפילו אם יש מצב שהדברים ישתנו אני בתוך תוכי לא מוחל .אני חושב שאולי נרב חשאל אם אנחנו מכירים רבנים שמוכנים לחשמוע אבל אני אומר לכבוד הרב אין עם מי לדבר היא מקשיבה לפי תפיסת עולמה רק אם נפל כוס אז יקרה ככה ואם בה חוב אז צריך לעשות ככה מין עבודה זרה תודה
תשובה:
שלום רב,
אני מבין מאד לליבך. תחושת ההשפלה היא תחושה נוראית לפעמים, בפרט שזה מגיע מהאישה שאתה חי איתה מן הסתם תקופה לא מבוטלת, ובודאי היו לכם גם חיים יפים ותקינים משך השנים. אולם לא נראה לי מכובד ורצוי לערב את הילדים במריבות שלכם. ולעצם הענין נסה לכתוב לה מכתב אוהב וכאוב עד כמה זה מפריע לך תחושות ההשפלה שהיא גורמת לך. השתדל מאד מאד לא להגזים במכתב חשוב עליו היטב ותגיש לה את זה באופן שהיא ודאי תקרא את זה. ובעז"ה אני מקווה מאד שהיא תתעשת ותתחיל לכבד אותך כבראשונה.
