שאלה:
שלום וברכה. מי שקיבל על עצמו תענית ביום ששי ובקהילתו מקבלים שבת מפלג המנחה. האם הוא חייב לצום עד צאת הכוכבים או עד קבלת שבת של הקהילה? תודה
תשובה:
שלום רב,
לכתחילה היה ראוי לקבל על עצמו בשעת קבלת התענית שיתענה עד קבלת שבת בביהכ"נ. אולם בדיעבד אפילו אם לא קיבל על עצמו, כך ראוי לנהוג כדי שלא יכנס לשבת מעונה. אלא אם כן מדובר בתענית חלום שאז יש לצום עד צאת הכוכבים. ראה בקצות השולחן (ח"ג סי' סט סעי' ה') שסיכם את הנושא:
"אין קובעים תענית יחיד שאין לו זמן קבוע בערב שבת שהרי אפשר לו להתענות אותו תענית ביום אחר אלא אם כן שיטעום טעם קודם קבלת שבת כדי שלא יכנס לשבת כשהוא מעונה. ואם הוא אסטניס שכשאוכל ביום אפילו מעט לא יאכל בלילה לתיאבון רשאי להתענות. אבל תענית שזמנו בערב שבת כגון המתענה בימי מיתת הצדיקים או בערב ראש חודש רשאי להשלים התענית עד צאת הכוכבים. ואם קיבל עליו התענית במנחה שלפניו חייב הוא להשלימו עד צאת הכוכבים ואם השלים תפלת ערבית של שבת מבעוד יום צריך לקדש ולאכול מיד ולכתחילה יפרש בשעת קבלת התענית במנחה שאינו מקבלו אלא עד לאחר יציאה מכיהכי"נ. אבל בתענית צבור צריך להשלים עד צאת הכוכבים אפילו התפלל ערבית של שבת מבעוד יום והוא הדין בתענית חלום".
הערה.
מחילה, יש כאן טעות.
כתבתם, שגם אם לא התנה עד קבלת שבת או סיום תפילה, כך ראוי לנהוג.
אבל , מדברי השולחן ערוך משמע מפורש, שאם קיבל בסתם, יתענה עד צאת הכוכבים.
דברי הרב המשיב כנראה נסמכו על הוראת הרמ"אבסי' רמט והמשנה ברורה שם ס"ק כא, אבל השו"ע שם כמובן חולק, וספרדים יחמירו בזה.
השאר תגובה