שאלה:
בס"ד
שלום לכם.
אם ניקיתי תנור בשרי/חלבי מכל שאריות המזון הנראות בעין האם מותר לי להכין מאכלים פרווה באותו תנור באותו יום. ולאוכלם עם חלבי/בשרי(כלומר תנור בשרי ולאכול עם חלבי)
תשובה:
שלום רב
כיון שהתנור הוא בן יומו, דינו ככל כלי בן יומו שאם הכנת בו מאכל פרווה למנהג בני אשכנז אסור לאוכלו עם המין השני, ולמנהג בני ספרד הדבר מותר בדיעבד אך לכתחילה אין לעשות זאת. הדרך לעשות זאת, היא שאחרי שרואים שאכן התנור נקי לגמרי, מפעילים אותו כשהוא ריק על חומו המירבי 20 דק' שיתלבן, ואז מכינים בו את המאכל הפרווה.
בהצלחה רבה.
על פי הרב עובדיה מותר לספרדים גם לכתחילה, חבל שלא מביאים דעתו…
תכתוב מקורות ונפרסם.
מותר לכתחלה לבשל מאכל שאינו לא בשרי ולא חלבי (פרווה), בקדרה בשרית נקיה אף שהיא בת יומא, ולאכול תבשיל זה עם מאכלי חלב, שהעיקר לדינא כדעת מרן הבית יוסף בבדק הבית, שמותר לגרום אף לכתחילה לנותן טעם בר נותן טעם דהיתרא. ולכן מותר לכתחלה לאפות פת בכלי של בשר בן יומו, על דעת לאכול הפת עם מאכלי חלב, או לטגן ביצה במחבת בשרי בן יומו, בשמן חדש, על מנת לאכול אחר כך את הביצה עם גבינה, ואין בזה איסור כלל. וכן מותר לבשל אורז בקדרה של בשר בת יומא, ויאכל את האורז עם לבן או חמאה, שזהו נותן טעם בר נותן טעם, שהבשר נתן טעם בקדרה, והקדרה נתנה טעם באורז, ועדיין היתר גמור הוא. וכיון שהוא טעם קלוש ביותר, ואפילו משהו אין בו, מותר לאכול האורז עם חלב. ואפילו יודע מראש שעתיד לתת לבן או חמאה באורז לאחר בישולו, מותר לבשל האורז בקדרת בשר בת יומא, שלכן התירו הפוסקים דבר זה אף לגבי חמץ, אף על פי שאיסורו במשהו, ולכן אף כאן מותר לכתחלה לבשל אורז בקדרת בשר בת יומא, על מנת שאחר כך יאכל האורז בכלים של חלב, עם חמאה. (ילקוט יוסף יורה דעה סימן צב עד סימן צח סעיף ו)
המנהג להחמיר בבן יומו שלא לעשות לכתחילה על דעת לאכול עם חלב, אלא שאם עשו מותר לספרדים לאכול.
איני חושב שאתם צריכים את המעיר, ספרי הגרע"י זצ"ל מונחים בלב הספרייה, ואינם בקרן זוית.
לעצם הערתו.
תמהני על הסכמתכם לדבריו.
דין נ"ט בר נ"ט שייך בקדירה בלבד.
בתנור, הדין שונה לגמרי.
גם הרב עובדיה זצ"ל החמיר בתנור, ולכתחילה, כתב שיש צורך בשני תאים נפרדים או תנורים נפרדים (כך בביתי כיום).
לעצם פסיקתכם, ודאי שאני הדל, סובר שנכונה, אלא שמאחר שאתרכם חשוב בעיניי, ובדקו טרם תצדדו בהערה למרות זמנכם היקר.
ועוד אעיר, שדעת הילקוט יוסף לא תמיד זהה לדעת אביו הגדול הרשל"צ זצ"ל
יהי רצון שלא תצא תקלה.
השואל דיבר בתנור נקי לגמרי, בזה אין חומרא יותר מקדרה, רק לציין שזה לא מצוי והרבה מכשול יכול להיות מהוראה כזו, ולכן כדבריכם כל בית יקפיד על שני תנורים נפרדים אפילו בפרווה המיועד לשימוש עם המין השני.
אף שבקדרה דעתו של הגר"ע יוסף שאף לכתחילה מותר כמשמעות דברי הבית יוסף בבדק הבית, לשון השו"ע הוא לשון דיעבד, ורבים נקטו כך בדעת השו"ע ראה ש"ך שם סק"ג ופליתי סק"א וכ"כ בכף החיים סק"א שהשו"ע חזר בו ממה שכתב בבדק הבית וכן המנהג שלא לבשל לכתחילה פרווה בסיר בשרי בן יומו כדי לאוכלו עם חלב, ואני לא רואה סיבה לשנות מנהג זה שהתייסד ע"פ גדולי הפוסקים בדעת השו"ע עצמו.
השאר תגובה