שלום לכבוד הרב יש לי שאלה אישתי היה לה איחור של חודשיים וכל הזמן חשבנו שיש היריון לבסוף התברר שלא אני לקחתי את זה קשה מאוד ואישתי לוקחת את זה בקלות היא ממשיכה לתפקד רגיל כאילו כלום לא קרה .אפילו לנסות לנחם אותי היא לא חושבת על זה כלל .יש לי אמונה אבל חסר לי האיכפתיות.לדבר על זה לא שייך מיד תצא מריבה
תשובה:
שלום ידידי,
שתי נקודות יש לי לומר לך בענין:
א. אחד הדברים הכי חשובים בחיי הנישואין הוא להבין שאנשים בנויים אחרת, שונים מאוד אחד מהשני, יש אדם שמקבל אכזבות בקלות ויש בקושי, יש אנשים שמפריע להם דבר כזה ויש דבר אחר, וכפי שאתה מתקשה איך היא "מתפקדת רגיל" כך היא לא מצליחה להבין איך אתה שבור כל כך, הרי בסך הכל לא קרה שום דבר ואולי בחודש הבא יהיה אחרת… כך שההתנהגות שלה אינה באה מרוע חלילה או חוסר אכפתיות, היא פשוט לא מבינה את המחשבות שלך וזה בסדר גמור, אי אפשר לצפות מבן הזוג להיות מלאך ולהצליח להרגיש את השני כאילו הוא חש בדבר בעצמו ממש. אני משוכנע שבמצבים הפוכים גם אתה לא מצליח ממש לחוש אותה, ואתה חושב שהיא מגזימה וכו', והמילה הזו והזו, באמת לא צריך לקחת קשה כל כך ומה בעצם היא רוצה…
ב. אנשים מגיבים לאכזבות באופן שונה, כלומר, יש אדם שהפורקן שלו כאשר הוא מתאכזב, זה פשוט להדחיק את הענין ולא לדבר עליו [בדרך כלל זותופעה גברית, אבל אולי אצלכם דוקא אשתך מגיבה כך], ויש אדם שהפורקן שלו הוא לבכות את הדבר, להתאבל עליו וכו' וכו'. האדם מהסוג הראשון מתקשה לבצע מה שהאדם השני מבקש, זה מכביד עליו מאוד ומאיים עליו.
ג. דבר שלישי אומר לך, מטבע העולם, האשה היא רגשית יותר, ודוקא הגבר תפקידו להשרות את היציבות והשלוה בבית, חשוב מאוד לאשה לראות אותך חזק, מקבל את החיים באומץ ובהבנה בלי להתקפל [יש לי תחושה שאולי היא מכריחה את עצמה לקבל את הדברים כך כי היא מרגישה מאוימת בכך שאין כח חזק בבית, אשה אוהבת להתפרק מהצרות מול הבעל שהוא הגזע החזק והיציב, היא לא יכולה להרשות לעצמה להשתחרר כשהיא לא מרגישה שיש חוסן שכביכול מגונן עליה, וזו אולי הסיבה לתגובה שלה].
שיהיו תמיד שמחות ובשורות טובות.
ואגב לא צריך לחכות חודשיים עם ניחושים, אם יש איחור משמעותי, עושים בדיקת הריון בקופת חולים.
