שלום לרב
במידה ואין בציבור יתום שיאמר קדיש דרבנן בתחילת התפילה ובסיומה.
1. האם יש חובה לאמר קדיש זה ?
2. על מי חובת אמירת קדיש זה במידה וחייב ?
תשובה:
שלום רב,
בהחלט יש לומר, ויאמר זאת הרב או אחד המתפללים. אין ענין לומר קדיש יתום מלבד זה שלאחר עלינו לשבח וכמובן קדיש דרבנן אחרי הקטורת.
הקדיש הנאמר לאחר שיר של יום הוא תקנה מיוחדת עבור היתומים, ומשום שמנהגם היה בחו”ל בעיקר בקהילות אשכנז שרק יתום אחד אומר קדיש, וכדי לאפשר לכולם לומר קדיש הוסיפו לומר זאת לאחר שיר של יום [תקנה זו נצרכה בעיקר בשביל יתומים קטנים שאינם יכולים לעבור לפני התיבה], אבל מלבד זאת יש למעט בקדישים ולא להרבות. ידועים דברי בעל המנוחה וקדושה [תלמידו של הגר”ח מוולוז’ין] שאמר שקדיש לבטלה דינו כברכה לבטלה! כאן בארץ ישראל התקבל מנהג הספרדים שכל האבלים אומרים קדיש יחד, אולם, בארצות אשכנז לא נשמע כדבר הזה. עוד על ריבוי קדישים ראה כאן.
שלום לרבנים רציתי להבין למה עד כדי כך החמירו בלא להרבות בקדישים? תודה מראש
משום דברי בעל המנוחה וקדושה שקדיש לבטלה הוא כמו ברכה לבטלה, זה חילול ה' לאומרו סתם ללא צורך.
מהו המקורות לזה שבמקרה שאין שם יתום, אז גם מי שיש לו אב ואם יאמר קדיש דרבנן
ראה שו"ת לבושי מרדכי ח"ב סי' רעב ושו"ת שבט הלוי ח"ז סי' יז, ושו"ת בצל החכמה ח"ד סי' כב. משום מה הרבה לא נוהגים כך ואינני יודע אם יש להם מקור… עכ"פ אם יש בבית הכנסת מי שאין לו הורים יאמר הוא שלא יהיה מלתא דתמיהה..
משמעות דבריכם הוא שהרב או אחד מהמתפללים יאמרו ב' קדישים, הקדיש שאחר עלינו וגם הקדיש שאחר הקטורת. אולם עיינתי בדברי השבט הלוי שציינתם, ומבואר שם דבמקרה שאין בבהכ"נ מי שאין לו הורים, אז יאמרו רק קדיש אחד כדי שיסיים התפילה בקדיש. [וכתב דבכה"ג עדיף לסיים התפילה בקטורת כדי שיאמרו קדיש דרבנן].
ציינתי את השבט הלוי בהקשר של הקטורת, רק הוספתי שהקדיש של עלינו גם הוא חלק מהתפילה ויש להשתדל למצוא מי שיאמר אותו, בשונה מהקדיש של שיר של יום שרק אם יש אבל בתוך שנה אומרים אותו.
האם חיוב אמירת קדיש יתום הוא מהתורה?
קדיש שלם? חצי קדיש?
כל נוסח הקדיש הוא רק דרבנן, אז איך יהיה חיוב מהתורה?
השאר תגובה