בדין שינוי מקומו בהלכות ברכה ראשונה:
ברואה מקומו הראשון:
האם די בכך שמתוך חדר או מבנה סגור המרחק מאפשר לראות את החלק החיצוני של מקומו הראשון- הבניין/מבנה או הדירה שבו ישב, או שצריך שיראה בפועל כל הזמן את הצד הפנימי של אותה דירה ממש או אותו חדר ממש שבו ישב ולא את הצד החיצוני של הבניין/מבנה?
האם יש הבדל בין ספרדים לאשכנזים בדין זה?
תשובה:
שלום רב
ודאי צריך לראות מקומו ולא את הקיר החיצוני של אותו מקום, אלא שנחלקו הדעות אם צריך לראות את מקום אכילתו ממש או שדי בכך שהוא רואה את פנים החדר בו אכל.
מקורות:
ראה משנה ברורה סי' קעח ס"ק יב שצריך לראות את המקום עצמו ולא רק מבחוץ אבל ראייה דרך חלון מספיקה ומספיק לראות מקצת מקומו. ובערוך השלחן שם סעי' י שלא צריך לראות את מקום ישיבתו ממש. אולם ראה בקצות השלחן סי' נז ס"ק ב שצריך לראות את הד' אמות שבהן אכל. בחיי אדם כלל נט סעי' ו מחדש, שגם אם הוא רואה רק כשהוא עומד ולא כשהוא יושב, מותר לו לשבת שם ולהמשיך אכילתו.
ביחס לנאמר לעיל: "אלא שנחלקו הדעות אם צריך לראות את מקום אכילתו ממש או שדי בכך שהוא רואה את פנים החדר בו אכל".
ולכן, ספק ברכות להקל ולא יברך?
כמובן, אבל יותר חשוב "לכן לא ישנה מקומו באופן זה"…
השאר תגובה