תרומת כליה – לקרוב המשפחה או לחולה הקריטי?

האם יש דיני קדימויות לעניין תרומת כליה? כלומר האם התורם רשאי להעדיף נתרם מסוים מסיבות אישיות על פני נתרם אחר הנמצא במצב קשה יותר?

תשובה:

שלום רב

כיון שאין חיוב לתרום כליה, ואדם שעושה זאת נוהג על פי בחירתו האישית, ודאי אפשר לתרום לאדם מסויים ואין צורך לתת דוקא לחולה קשה יותר. כמו כן יש ודאי עדיפות לתרום לתלמיד חכם [כאשר לא תורמים לחולה מסויים].

אולם היה מקום לדון לאחר שהוצאה הכליה, ועומד לפני חולה שהוא חפץ ביקרו אבל מצבו לא קשה, ומצב חולה אחר קריטי, לכאורה יהיה חייב לתת את הכליה לחולה הקשה יותר

ראה בשו"ת הרדב"ז שדן במקרה שהצלת חברו כרוכה בהקרבת איבר מגופו של המציל כותב הרדב"ז שאינו מחוייב למסור עצמו על הצלת חברו אע"ג דחייב להצילו בממונו אבל לא בסכנת איבריו ודילמא ע"י חתיכת איבר אף על פי שאין הנשמה תלויה בו שמא יצא ממנו דם הרבה וימות ומאי חזית דדם חברו סומק טפי דילמא דמא דידיה סומך טפי. אחד מנימוקיו של הרדב"ז שאין המציל מחויב לחתוך איבר מגופו הוא כי צריך שמשפטי תורתנו יהיו מסכימים אל השכל והסברה ואיך יעלה על דעתנו שיניח אדם לסמא את עינו או לחתוך את ידו או רגלו כדי שלא ימיתו את חברו אולם מוסיף הרדב"ז שאם המציל חותך איבר מגופו להצלת חבירו זו מידת חסידות אך לא מן הדין.

נמצא שלכאורה לאחר שהוצאה הכליה מגופו, יתכן שיאלץ לתת אותו לחולה הקשה יותר. ובפרט שבחידושי החתם סופר על כתובות סא,ב תמה על הדרב"ז וסיים שסברתו עדיין אינה ברורה אצלי.

אולם נראה שבכל זאת, אין חובה לתת את הכליה לחולה הקשה יותר, משום שאם הוא יאלץ לתת אותה לקשה יותר בסופו של דבר הוא לא יתרום כלל, וסברא זו מופיעה לגבי מסחר באברים, שהתורמים דורשים כסף עבור תרומתם, ראה בספר רץ כצבי (פוריות יוחסין אישות) של הרב צבי רייזמן שדן בהרחבה בנושא תרומת אברים, והביא סברא זו בשם כמה פוסקים להתיר לדורש כסף עבור זה למרות שלכאורה יש כאן משום הצלת נפש. וראה עוד באופן כללי על תרומת אברים באגרות משה יו"ד ח"ב סי' קעד, וציץ אליעזר ח"ט סי' מה. שדנו ארוכות בדברי הפוסקים בענין זה.