שלום,
רציתי לדעת (כספרדי מבולבל) כיצד לנהוג להלכה האם כדעת מרן שו"ע או שמא כדרך האר"י?
שאלתי מגיעה בעקבות עיון בשיטות הנ"ל כי שהובאו מפי גדולי עולם הרב עובדיה זצל והרב בן אבא שאול,
שהניחו שתי שיטות שונות בפסיקת ההלכה.
האם על כל אדם לבחור באחת מהשיטות (לדוגמא אם נמשך לדרך הקבלה ולא לפשט)?
תודה וישר כוח ראש!
תשובה:
שלום רב
ננסה לעשות מעט סדר בדברים: אין כזה דבר "ללכת לפי האר"י" הלכה זו הלכה וקבלה זו קבלה, האר"י הק' כלל לא התייחס למכלול הנושאים ההלכתיים אלא רק בנקודות מסוימות, ובכל מקרה ידוע הכלל שכל מקום שבעלי הקבלה נחלקו עם בעלי הקבלה הלכה כבעלי ההלכה, וכפי שהביא המשנה ברורה בסי' כה מדברי כנסת הגדולה.
אלא שמבחינת פסיקת ההלכה, יש מקום רב למנהגי קהילות, והיינו שבכל מיני נושאים שנחלקו בהם הפוסקים, היו מנהגים שונים בהכרעת ההלכה בין הקהילות השונות, דוגמא נפוצה לכך ואליה בעצם היתה כוונתך, הבן איש חי שהיה רבם של יהודי בגדד ופוסק ההלכה המובהק לעדה העירקית והפרסית ועוד קהילות שונות, בהרבה מאוד מקרים הכריע כדעת הרמ"א נגד דעתו של השולחן ערוך, בעיקר כאשר דעתו של הרמ"א היתה לחומרא, או כאשר דעתו של הרמ"א תאמה יותר לקבלה. וכמו כן, חשש לענינים סגוליים שהם על פי סוד, והכניס אותם כמנהג קבוע וכללי לכל שדרות העם. דעתו התקבלה בקרב קהילות רבות, ובשלב מסויים רוב בני התורה הספרדים נהגו כהכרעתו.
הגר"ע יוסף זצ"ל יצא עוד בצעירותו בשיטה מחודשת, שהואיל וכאן בארץ התקבצו ובאו קהילות ממקומות שונים ולהם מנהגים שונים, ואין טעם בדבר שכל אדם ינהג במנהגיו ללא אחידות, והואיל והשולחן ערוך היה מרא דארעא דישראל, יש לבטל את כל אותן הכרעות הלכתיות שהתקבלו במשך הדורות בשונה משיטתו של השו"ע, ולהנהיג הכל רק לפי דעת השו"ע. משום כך אף ייסד שיעור מיוחד להראות שהלכה כשו"ע בכל המקרים שהבן איש חי נקט כנגד דעתו, ולימים זה יצא גם בספר מיוחד. רבים חלקו עליו בזמנו בכל תוקף, מהם גם ידידיו הקרובים מישיבת פורת יוסף, ביניהם הגרב"צ אבא שאול ועוד, אולם כפי שסיפר רבו רבי עזרא עטייה הורה לו שהוא רשאי להמשיך בדרכו ומנע אחרים מלפגוע בו. לימים כשצמח ונעשה מגדולי הדור, אט אט השתרשה שיטתו בקרב ציבור רחב מאוד מבני עדות המזרח, עד שכמעט כיום פסקיו הם המילה האחרונה בכל דבר וענין, ורבים קיבלו אותו לרבם המובהק כידוע. אך גם כיום יש קהילות ורבנים מורי הוראה שמחזיקים במנהגי בני עדות המזרח הותיקים. בענין זה תוכל לבחור לך את הדרך בה תלך. עשה לך רב על פי השקפתך ותתיעץ איתו בכל ספק הנוגע למחלוקת זו.
דוגמא ידועה בענין זה היא הכרעתו של הגר"ע יוסף שנשים מברכות על הדלקת נרות שבת לפני ההדלקה, כנגד המנהג הותיק שהיה בזה כמנהג בני אשכנז להדליק ורק אחר כך לברך. כמו כן, הורה לנשים לטבול בערב שבת בין השמשות ולא להמתין ללילה, מחמת גזירת מרחצאות, כנגד המנהג הותיק בענין זה וכו'. והכלל הבסיסי שבפסיקתו הוא שכיום יש לייסד את כל מהלך החיים על פי הוראות השו"ע בלא התייחס למנהגי הקהילות השונות.
בהצלחה
ומה יעשה אדם כמוני, גר צדק, שאעפ"י שקיבלתי על עצמי את דרך מרן השולחן ערוך – חשקה נפשי מאוד במנהגי המקובלים ובסוד? מותר לי להמשיך בדרכי עפ"י השולחן ערוך, ובמקומות שבהם מחמיר הבן איש חי עפ"י הסוד – לעשות כמוהו? או – האם מותר לי לעשות התרת מנהגים וללכת רק לפי הבן איש חי?
מותר לאדם להחמיר על עצמו על פי סוד, אין כל חשש בדבר.
תודה רבה כבוד הרב, שאלה נוספת אליך:
במידה ואני רוצה ללמוד את הלכות רבנו יוסף חיים מבגדד, וברשותי הספרים הבאים:
בן איש חי, עוד יוסף חי, מקבציאל, שו"ת רב פעלים, עוד יוסף חי (הלכות) – האם מספיקים ספרים אלה כדי ללמוד את כל הלכותיו, או שמא חסר לי דבר מה?
לא קל להקיף כל כך הרבה חומר… בהצלחה רבה.
לכבוד הרב, הרב כתב שודאי שהלכה כהפשט והקבלה זה רק תוספת שיש שמנהיגים או חוששים לה, אך נראה שבפוסקי ספרד אין הדבר כן אלא ממש קביעת ההלכה ואפילו בספק ברכות לדעת הרבה מחכמי הספרדים אזלינן בתר המקובלים כמובא בכף החיים סימן כה' אות נא' עד כדי שאומר החיד"א אפילו על ספק ברכות שקי" ל שאילו מרן היה רואה דברי האר"י היה חוזר בו כמובא בכה" ח שם וכן יעויין בזה באור לציון ח"ב במבוא- כללי ההוראה ענף ה' שלדידן דברי האר" י הם ודאי גמור יותר מקבלתינו דברי השו"ע ואכמ" ל.
וברשות הרב אשמח להעלות כאן מה שעלה קצת במצודתי בבירור דעת הבא" ח בגדר קבלת הוראות מרן לצמאים כבעל השאלה בהבדלים שבין השו"ע לבא"ח:
ידועה דעת הכף החיים בסימן תסח אות נח שכתב במפורש שמחמירים בהוראה על מרן וזה מסתדר עם מה שקבלנו הוראותיו גם לקולא כמובא שם התנאים והגדרים בזה והכוונה בהוראותיו לקולא, ויש עוד אחרונים שכך סברו ואכמ"ל ועוד שאם לוקחים בחשבון שדעתו שאיפה שמרן מביא שתי דעות למרות שהלכה כסתם מול י" א או שהלכה כיש בתרא הביא הדיעה השניה כדי לחשוש להם אם לא לשעת הדחק והפסד הפעמים שמחמיר על מרן קטנות משמעותית.
ומה שפעמים בודדות מאוד מקל הבא" ח- יש מקומות שמיישבים האחרונים שנראה שמרן כתב דינו רק לכתחילה וכדומה וכמו במקום הנחת התפילין על היד כמובא באו" ל חלק ב' פרק ג' תשובה ב' גבי מה שכתב הבא" ח שצריך להניח שני הזוגות של רש"י ור" ת יחד ואם הם גדולות ואין לו קטנות למרות זאת יניחם יחד (וכן פסק הכה"ח) וקשה איך יניח יחד ויסמוך נגד השו" ע על הדיעה שגם החלק העליון בזרועה כשר ושם באו"ל מיישב זאת יעוי"ש (אעפ"י שבעצמו סובר אחרת מ"מ מיישב דעת הבא" ח).
ואם ימצא מקום או שניים לא כך נעיין בדברים אך זה ברור שגם אם כן זה פעמים בודדות מאוד ומצוה ליישבם ואדרבה יש לדעת שדעתו שאפילו בשעת הדחק גדול לא עבדינן כנגד מרן להקל (עיין ר" פ יו"ד ח" ב סימן ז')
ואם כן כך סביר להניח שסבר בעל הבא" ח כדעת הכה" ח ועוד שמחמירים בהוראה על מרן למרות קבלתו לקולא כנגד מאה פוסקים וההסבר אם כן מה זה לקולא יעויין שם בכה"ח הגדר.
(ומה שיש שרצו לומר שיש הבדל בין עירק ארץ ישראל אחר המחילה מכבודם שקטונתי מהם סותר את מה שכתב במפורש הבא"ח בספרו רב ברכות שאין הבדל בקבלה בין עירק לארץ"י ועוד מה שרצו ליישב שהיה מנהגים שחכם אשכנזי אמר בעירק ואז השתרשו ולכן ככה פסק הבן איש חי כי לא ידע את זה לדעתי הדלה אין זה מתיישב מכמה טעמים: א. במקום שתלוי במנהג הוא כותב ולמשל ש" ב יתרו אות יג' ועוד.. ואם כל הספר מבוסס על מנהגי עירק מה לו לכתוב בהלכות מסויימות שתלוי במנהג ושמנהג עירק לא כמו מרן. ב. שהוא ידע שספריו הולכים לעוד קהילות שהרי חלק מרב פעלים זה שאלות ממש לקהילות חוץ לבבל כבומבי וכדומה. ג. רבותיו חביריו מכריו ואבותיו רבותינו הרב אליהו והרב משה חיים ועוד היו ממש רבני הקהילה ואיך אפשר לומר שהוא לא ידע מזה שהכל זה חכם אשכנזי שעשה ועוד שאת דרשותיו והלכותיו מסר בציבור לעיני גדולי ומאורי הדור כמסופר מפי היושבים בשיעוריו כהרב כדורי זצוק"ל, ושום רב לא העיר או סיפר לו פעם? ואדרבה כולם הלכו לאורו ואמרו מקודש מקודש. והשם יתברך יאיר עיניו באור תורתו אמן כן יהי רצון
מחילה שלא כתבתי בתגובה אחת רק ראיתי נחוץ להוסיף על דברי דלעיל שיכול להיות שהלכה מתוך כמה מאות כן קשורה למנהג שכנראה היה מקובל בחו"ל בכמה מקומות וכדומה וצריך להסתכל באחרונים באופן כזה אבל כוונתי על האופן השותף
השאר תגובה