שלום לכבוד הרב שליט"א,
אני מתפלל איטי בהשוואה להקהל. כאשר הם אומרים קדישים מתי אני יכול לענות ואיפה אסור לי לענות אמנים. וכמה אמנים מותר לי לומר. אם התשובה ארוכה הרב יכול לפנות אותי למקור היכן אני יכול ללמוד את השאלתי.
תודה רבה
תשובה
שלום רב
אם אתה בפסוקי דזמרא מותר לענות אמן מכל סוג שהוא, אם אתה בברכות קריאת שמע, אסור לענות אמן באמצע הברכה, למעט אמן יהא שמיה רבה ואמן של דאמירן בעלמא, או פסוקי קדוש וברוך בקדושה ועניית ברכו. ראה בהרחבה בשו”ע ומשנה ברורה בסי’ סו סעיף ג. אולם בין הפרקים מותר לענות. ראה משנה ברורה שם ס”ק כג. בין גאל ישראל לשמונה עשרה הכל אסור, וכמובן גם בתוך השמונה עשרה. באלוקי נצור, ניתן להפסיק ולומר יהיו לרצון אמרי פי וכו', ואז אפשר לענות אמן יהא שמיה רבה ואמן של דאמירן בעלמא, ופסוקי קדוש וברוך של קדושה ואמן של אתה קדוש. וראה כאן עוד תשובות בענין זה.
שיתקבלו התפילות!
הדברים ברורים ומאירים.
מה הדין בכל חלקי התפילה אחר כך? (תחנון, קריאת התורה, שיר של יום)?
השאלה שלי היא: האם מותר לי לא לענות/ לא להתייחס לשום ברכה (חוץ מקדושה) ופשוט להמשיך ברצף התפילה?
כנ"ל
עניית אמן על שאר ברכות מותרת רק בפסוקי דזמרה ובחלקים שאחרי התפילה אבל לא בברכת ק"ש, לגבי להתעלם זה תלוי אם זה מפריע או לא.
אוקי:
1.עד ברכות ק״ש/ ואחרי סיום תפילת העמידה לגמרי – מותר לענות על הכל.
2. בברכות ק״ש/ ואלוקי נצור – רק אמן יהא, אמן אחרי ״דאמירן בעלמא״, קדוש קדוש, ברוך כבוד ה׳ ממקומו, וברוך ה׳ המבורך לעולם ועד.
הסיכום נכון?
כן, אבל באלוקי נצור רק אחרי שאמרת יהיו לרצון הראשון.
השאר תגובה