שלום רב
מה העניין של רצועות שחורות בב' הצדדים?
חומרה חדשה?
איך נהגו בדורות הקודמים?
תשובה:
למעשה מאז ומעולם נהגו בכל תפוצות ישראל חכמים וצדיקים שהרצועות רק מבחוץ הן שחורות.
כתב הרמב"ם (תפילין פ"ג הלכה יד): "הרצועות של תפילין בין של ראש בין של יד פניהם החיצונים שחורים וזו הלכה למשה מסיני, אבל אחורי הרצועות הואיל ומבפנים הן אם היו ירוקות או לבנות כשרות, אדומות לא יעשה שמא תהפך הרצועה וגנאי הוא לו, ולא יהיה אחורי הרצועה לעולם אלא כעין הקציצה אם ירוקה ירוקין ואם לבנה לבנים, ונוי הוא לתפילין שיהיו כולן שחורות הקציצה והרצועה כולה". ומדברי הרמב"ם אלו דקדק הבית יוסף סי' לג שגם הרצועות מבפנים עדיף שיהיו שחורות. אלא שהוסיף ולא נהגו כן. וכך גם הרמ"א בדרכי משה הביא מהאור זרוע. וגם סיים ולא נהגו כן. זה המקור לאלו שרוצים להנהיג לעשות זאת לשם הידור. אבל כאמור, מעולם לא נהגו כן בתפוצות ישראל.
שלום רב
מה הדין אם ברצועות, מעט מהצבע השחור דהה , האם זה פוסל את התפילין והאם יש הבדל בין של ראש לשל יד בענין הזה.
וגם, האם נקודה קטנה של לבן פוסלת או שצריך להיות שיעור גדול יותר.
ברור שקילוף שלא ניכר והמראה הכללי ממש שחור אינו פוסל בדיעבד, אבל הגדר והשיעור בזה לא ברורים די הצורך, ראה ביאור הלכה סי’ לג שמסתפק שמא גם קילופים מועטים פוסלים אפילו בדיעבד. וראה עוד תשובות והנהגות ח”ב סי’ כב. זאת למרות שיש שהכשירו גם כשרק רוב הרצועה שחורה [בדיעבד גדול כמובן] ראה דעת קדושים שם ס”ק ג, שו”ת מהרש”ג ח”א סי’ ז, ועוד, אולם המנהג כדעה המחמירה. ולכן תמיד כשרואים שהתקלף מעט, יש לצבוע ולא לשכוח לומר קודם לשם קדושת תפילין.
שכחתם עוד מקור לשחור בצד השני, האריז"ל שמובא בשער הכוונות ענין תפילה בסוף דרוש ד'. ויש ראשונים ואחרונים שהביאו דעתם. אבל נכון שרוב גדול לא נהגו ויש עדות כבר מהב"י ודרכי משה ועוד שלא נהגו כן אבל היו יחידים שכן עשו. עיין בן איש חי חיי שרה שנה ראשונה סעי' י"ד.
העיקר חסר מן הספר. הרצועות "השחורות" של היום עושים שהצבע נספג כולו לתוך עובי הרצועה. יוצא שהכל שחור, למעלה, למטה, צדדים וגם בפנים. כך גם יוצא הקסת הסופר סי' כ"ד שסובר שהצדדים צריכים להיות שחור וגם אף פעם יורד השחרות למעלה, שקורה אצל כולם ברצועות הרגילות ולפי חלק הפוסקים פוסלים התפילין ולפי שאר הפוסקים הרצועות כשרות בדיעבד. יש דעות בין הפוסקים אם טוב לקחת רצועות אלו לשמור על הכשרות הרצועות וממילא התפילין או יותר נכון לא לעשות כנגד המנהג. יש הרבה שאומרים שאפשר או שטוב לקחת הרצועות הכולו שחורות אם לוקח כדי לשמור על שחרות הרצועות ומכיר עצמו שכשירד צבע מהרצועות הרגילות לא יתפוס מיד או לא יטפל בזה מיד. ויש שמקפידים רק לקחת הרצועות הרגילות ואז חייב לבדוק היטב ברגילות על כל אורך הרצועות ולצבוע מידי לפי הצורך.
לא ברור למה היום דואגים יותר על שחרות הרצועה. אולי פעם השחור לא ירד כ"כ מהר כמו היום. אפשר שפעם הצבע חרד קצת יותר לתוך העור?
אמרו לי בשם הרב אלישיב שאפילו נקודה קטנה לבנה פוסלת. זה נכון?
האם ההידור של רצועות שחורות מב' צדדים, זה לא כדי שלא יהיה מצב שיתקלף ויהיה לבן???
אינני מכיר כזו הוראה, אבל נכון שהמטרה היסודית של האנשים שלא יהיו חששות לגבי צבע הרצועה ותמיד יהיה בסדר.
כנראה לי שמעתי מהרב מרדכי פרידלנדר זצ"ל שהגרי"ש אלישיב זצ"ל חשש לצד המחמירה כשחוסר צבע מחוץ מהשיעור המעכב. המשנ"ב השאיר בצ"ע חוץ מהשעור המעכב והגרי"ש אלישב פסק בצ"ע זו שספק דאור' לחומרא. קו"ח בתוך השיעור ולא מחשיבים הדעה של רובה כקולא. (יש לי פסק בכתב מהרב שיינברג זצ"ל שהוא צירף הדעה של רובה כקולא לצ"ע והכשיר בדיעבד מספק ספיקא.)
מדובר על נקודה שרואים בקלות ולא נקודה שצריך להתבונן או להסתכל בקרוב. נקודה בקשר של יד שלא רואים כי הוא צמוד לבית ולולא זה לא היה צמוד רואים בקלות, זה נחשב כנקודה שרואים בקלות. (לדאול רב על נקודה בחלק הרצועה מתחת לקשר או יושב בתוך המעברתא של הבית.
אכן נהגו להחמיר ולצבוע כל נקודה כזו.
השאר תגובה