א. מה מעשרים בפירות שחנטו בשמינית לפני טו' בשבט?
ב. הנחתי פטריות מתובלים בשמן ותבלינים על סיר שמונח על הפלטה בשבת וזה התחמם לכאורה ליותר מיד סולדת האם מותר באכילה והאם עברתי על איסור בישול?
ג. האם מותר לשים חריין בתוך צלחת החמין בשבת כשיש בחמין דבר גוש?
ד. כשמבשלים בשר בחלב קוקוס האם יש להניח משהו להיכר משום מראית עין כמו בחלב שקדים?
תשובה:
שלום רב
- פירות שחנטו בשנה השמינית לפני ט"ו בשבט מתעשרים כפי השנה השמינית – מעשר שני, כך הכריע החזון איש שביעיעת סי' ט ס"ק יז.
- אכן, כיון שהמקום הזה מביא אותם ליד סולדת הם מתבשלים שם ואסורים באכילה. איסור בישול הוא גם בדבר שלא צריך בישול, אם החום משביח אותם, ראה שו"ע סי' רנד סעיף ד. ואף שמן הסתם התבשלו מעט מאוד, יש בכך איסור כמבואר בראש יוסף בשבת לח ב, ועיי"ש שאפשר שהוא אפילו מדאורייתא, כדין חצי שיעור שאסור מהתורה.
- למנהגנו שמחמירים שדבר גוש מבשל גם כשהוא נמצא בכלי שני, יש להחמיר שהחריין שאינו מבושל לא יגע בגוש, אף שמעיקר הדין יש לצדד להקל, כיון שהבישול – החימום אינו משביח אותו אלא אדרבה מגרע. בס' מאור השבת ח"א עמ' רסג הביא בשם הגרי"ש אלישיב הגר"ש וואזנר והגרי"י פישר שהורו להחמיר בזה לענין הנחת פרוסת מלפפון חמוץ על קוגל אטריות חם, ובשם הגרש"ז אויערבך שהקל בזה מהטעם הנ"ל. ובפרט שהוא מלאכה שאינה צריכה לגופה וכלאחר יד.
- אינני רואה הבדל בין הדברים. על עיקר דין זה ראה כאן.
בס"ד
שלום לרב
לגבי הפטריות
האם עבר על איסור בישול גם אם היו הפטריות מבושלות.אני מניח שלא
לגבי בישול השמן ,זה הרי ודאי מיעוט והולכים אחר הרוב שדינו כיבש מבושל שאין בו בא"ב.
או שמא חייב על חימום השמן ליד סולדת למרות היותו מיעוט כדין נוזל שיש בו הא"ב.
הוא שם זאת על סיר שעל גבי הפלטה
אשמח לתשובה
יישר כוחכם על האתר הנפלא שלכם
תודה מראש
מוטי
אני מניח שהשמן וגם התבלינים לא התבשלו כלל קודם לכן, ולא שייך לדון כאן מצד בישול אחר בישול. הדין של רוב ומיעוט והשיטות השונות בזה, זה רק לדון אם זה לח או יבש, אבל ודאי שאם יש אפילו משהו קטן שכלל לא היה מבושל קודם, יש כאן איסור בישול.
השאר תגובה