כלים שבישלו בהם ותנור שאפו בו פירות וירקות שלא הופרשו מהם תרו"מ מה דינם?
האם נטרפו וצריכים הכשר?
מה דין האוכל שמתבשל ונאפה בהם אח"כ האם גם הוא טרף?
האם יש בזה חילוקי דעות ומנהגים?
תשובה:
שלום רב.
באופן עקרוני, לדעת הרבה פוסקים הטבל אינו אוסר את הכלים, משום שלאחר שאתה מפריש מהתפוחי אדמה אתה פוטר בכך גם את הטבל הבלוע בכלי, ויש לכוין לפוטרו בשעת ההפרשה. אולם, אם כבר עברו 24 שעות, יש שחששו שלא מועילה הפרשה זו, שהרי הוא נותן טעם לפגם, וצריך הגעלה.
האוכל שהתבשל שם בכל מקרה אינו נאסר, שכן אם זה היה בתוך 24 שעות, הועילה ההפרשה [אם נעשתה…] ולאחר 24 שעות דינו ככל נטל"פ שאינו אוסר את התבשיל.
מקורות:
ראה שו"ת מנחת שלמה ח"א סי' נד אות ד, וסב.
ומה הדין אם לא הפרישו, אבל בישלו דבר חריף בכלים לאחר מכן, האם מועילה סברא של נותן טעם לפגם גם במצב כזה, ומה הדין אם לא ידוע אם בישלו בכלים דבר חריף ואז מאכל רגיל, או מאכל רגיל ואז דבר חריף- מה דין הכלים היום?
בנוסף, בשעת הדחק גדולה, יש מי שמתיר שימוש בכלים בסיטואציה שהוזכרה, כאשר בישלו בו כבר כמה ימים, או שלפחות יתכן שכך?
תודה רבה
לא הבנת את כוונתי, כאן נותן טעם לפגם הוא סוג של סברא לחומרא, שכיון שהטעם פגום לא מועילה לו ההפרשה והוא חייב הכשרה [אף שאינו אוסר את המאכל אא"כ היה חריף].
אצטט מן התשובה ;
אחרי 24 שעות דינו ככל נותן טעם לפגם שאינו אוסר את התבשיל.
זה נכון, אבל אסור להשתמש, כי ההפרשה על הפירות לא מועילה על טעם פגום, זה עיקר החידוש, זה שטעם פוגם לא אוסר בדיעבד זה נכון בכל האיסורים ולא רק בטבל… כמובן בדבר חריף זה כן אוסר את המאכל.
השאר תגובה