בס"ד
לכבוד הרבנים שליטא
סיר חלבי בן יומו נקי במהלך בישול מטבוחה בתוכו הכניס הטבח בטעות פעמים כף בשרית שונה שתיהן נקיות לצורך ערבוב ואין ידוע אם הכפות בנות יומן או לא יש לציין שבמטבוחה יש יותר מפי שישים מהכפות מה יהיה הדין של הסיר הכפות והמטבוחה בתודה מראש
תשובה:
שלום רב
הסיר והמטבוחה כשרים לאכילה, שכן כאשר יש לנו ספק אם הכלי בן יומו או לא הכלל הוא שסתם כלים אינם בני יומם, כך שאפילו לא היה שישים במטבוחה כנגד הכפות אין חשש, אולם הכפות טעונים הגעלה, כיון שקיבלו טעם מכלי חלבי בן יומו.
בתיאבון!
ילמדנו רבינו מפני מה לא נאמר בזה נ"ט בר נ"ט כמבואר בסי' צ"ה סע' ג' ושם אפ' בשניהם בני יומן כל שאין שומן דבוק.
האם הדבר משום שהמטבוחה חריפה ובדבר חריף יש להחמיר כמבואר בבסי' ק"ג סע' ו' [ודלא כמטה יהונתן דחילק בין איסור לבשר בחלב דהוא היתר בהיתר].
או שמא יש חילוק אחר?
תודה רבה!
נ"ט בר נ"ט הוא כאשר הכלי יקבל טעם רק מהמטבוחה [נניח לאחר הוצאתה מהסיר], כאן, כשם שהמטבוחה קיבלה טעם מהסיר כך גם הכף, שהרי גם היא התבשלה בסיר.
מה הבעיה בכף? היא נגעה באוכל וקיבלה טעם שהוא רק נ"ט בר נ"ט ולא בסיר.
אם היא נגעה רק באוכל יש מקום להקל לבני ספרד, אף שבכף החיים במקום שהזכרת ס"ק לח מחמיר גם לספרדים, אבל אם נגעה אפילו נגיעה קלה בדופן, הדין כאמור.
ילמדנו רבינו,
הרי במקור שציינתי כותב השו"ע וז"ל קְעָרוֹת שֶׁל בָּשָׂר שֶׁהוּדְחוּ בְּיוֹרָה חוֹלֶבֶת בְּחַמִּין שֶׁהַיָּד סוֹלֶדֶת בָּהֶן, אֲפִלּוּ שְׁנֵיהֶם בְּנֵי יוֹמָן, (ט) מֻתָּר, וראיתי דברי הכה"ח שם ומ"מ דבריו אינם אלא חומרא וחסידות אבל עיקר הדין אינו כך ולענין הוראה כתב להורות כדברי השו"ע.
זאת ועוד כיון שיש ששים כנגד הכף הוה ליה הגעלה לדעת הרשב"א ובעל העיטור הובאו בב"י סי' צ"ג ואף שלא נפסק כוותיהו חזי לאצטרופי
וכיון שאין מדובר כאן אלא באיסור דרבנן [שכן הכף אינה ב"י ואף שהשואלת מסופקת קי"ל סתם כלים אינן בני יומן] שפ"ד להקל.
ואני לא שואל אלא להתלמד והרב יכריע
כפי שקיבלתי המנהג להחמיר בזה כהוראת הכף החיים שציינתי, כאשר הכף נגעה בסיר עצמו. ההנחה שלך שיש שישים בתבשיל כנגד הכף אינה ברורה לי במקרה האמור.
השאר תגובה