בס"ד
לכבוד הרבנים שליט"א ה' עליהם יחיו
אני ספרדי שפוסק לפי השו"ע ומרן רבינו עובדיה יוסף זקוצ"ל
א.לפעמים קורה שאני מקדים את החזן בברכות קריאת שמע בערבית לדוגמה : כמו לדוגמה אני חותם המעריב ערבים ואז מתחיל אהבת עולם ואז החזן מסיים האם אני יכול לענות אמן?ומה הדין אם סיימתי את ברכת השכיבנו או שאני באמצעיתה והחזן חתם גאל ישראל האם אוכל לענות אמן?
ומה הדין באמן דברכות בפרשת ראשונה של קריאת שמע ומה הדין בשנייה וכו'?
ב.עוגה חלבית שנאפתה באותו תנור עם פרווה מה דין העוגה הפרווה כי היה זיעה ואומנם זה באפייה שזה יותר קל מבישול לאחר מה שעיינתי בעבר בפוסקים האם העוגה הפרווה נחשבת חלבית לגמרי או רק בחזקה שלא לאוכלה עם בשר יחד?
ג.לפעמים אתרי אינטרנט שיש בהם שימוש של תוכנות כשירות כמובן שלא עולות כסף אבל מבקשים לדעת פרטים כמו שם כתובת טלפון ואני חושש שאם אני ימסור את הפרטים האמייתים אנזק אולי האם מותר לי להמציא או שזה שקר?
תשובה:
שלום רב
1. אסור לענות אמן באמצע ברכות שמע, למעט אמן יהא שמיה רבה ואמן של דאמירן בעלמא, או פסוקי קדוש וברוך בקדושה ועניית ברכו. ראה בהרחבה בשו"ע ומשנה ברורה בסי' סו סעיף ג. אולם בין הפרקים מותר לענות.
2. א. כאשר אופים לחם ובורקס גבינה או עוגה יבשה חלבית יחד בתנור אחד, גם כשאינם נוגעים זה בזה אסור לכתחילה לאכול את הלחם עם בשר. אבל אם אין לו לחם אחר, וגם אינו יכול לאכול את הלחם והבשר בנפרד, מותר לאוכלו עם בשר, ויש שהחמירו בזה.
ב. כאשר אחד מהם מכוסה, מותר אפילו לכתחילה לאפותם יחד ובודאי מותר בדיעבד לאכול את הפת עם בשר, ויש שכתבו שהמחמיר בכך תבוא עליו הברכה.
ג. כאשר העוגה נוזלית ויש אדים הדין חמור יותר ואין להקל לאכול את הפרווה ביחד עם הבשר, אולם אין צורך בהמתנה 6 שעות.
3. מותר לכתוב שם בדוי.
מקורות:
א. ראה שו"ע ורמ"א יו"ד סי' קח סעי' א. מה שכתבנו שאם הוא יכול לאכול את הפת והבשר כל אחד לבדו אסור לאוכלם יחד, הוא על פי הכריתי שם ס"ק ו, וכן פסק הכף החיים שם ס"ק כא. אולם מדבריט הדרכי משה שם נראה שהואיל ואין לו פת אחרת רשאי הוא בכל מקרה לאוכלם יחד.
ב. בשו"ע שם נקט בפשיטות שהדבר מותר אף לכתחילה. אולם, מדברי הביאור הגר"א שם נראה שראוי להחמיר בכך לכתחילה, וראה מעדני השולחן תערובות סי' קח בהערות ס"ק מג.
