לרב שלום רב.
אדם שעובד ברפת ורוצה לשתות אך לא יכול לברך שם שהכל נהיה בדברו כי יש שם צואה וכמובן גם ריח, והפתרון לברך לפני שנכנסים לרפת לא מעשי, כי שטח הרפת גדול מאוד ועוד סיבות.
האם אפשרי להתקשר למישהו (שלא נמצא ברפת) שיברך על מיץ ויכוון להוציא ידי חובה את העובד ברפת?
תודה מראש.
תשובה:
לצאת ידי חובה לא ניתן באופן זה, למרות שיש סוברים שיש להחמיר ולענות אמן על ברכה ששומעים בטלפון, כפי שהארכנו לבאר כאן. למעשה, כאשר הצואה נמצאת ברשות אחרת, גם אם מגיע ריח משם, יש סוברים שדינה כריח רע שאין לו עיקר, שאז אם אפשר לפזר מעט מטהר אויר וכדומה או שהריח לא מפריע ניתן להקל ולברך בדוחק. ולכן, אם תוכל פשוט לצאת מהרפת אף שאתה עומד בסמוך אליה ממש, ולהסתובב מעט יש להקל [ראה הקדמת המשנה ברורה לסי' עט]. בפרט, שיש סוברים שברפת בקר מי שאינו מצטער מהריח רשאי לברך שם, בשונה מלול תרנגולים, ראה ביאור הלכה שם ד"ה אבל בשם הקיצור שולחן ערוך. ואף שהחיי אדם חולק כמבואר שם, בשעת הדחק כזו ובצירוף הסברא האמורה שיוצא רגע מהרפת, יש להקל. אם אי אפשר לצאת מהרפת ויש צורך גדול לשתות, אפשר לכאורה לסמוך בשעת הדחק על הקיצור שולחן ערוך, לבעל רפת שרגיל מאוד לריח. אבל זה בדוחק גדול מאוד.
אפשרות נוספת יש, על פי מה שכתב בשו"ע בסי' קעח סעי' ד שהולכי דרכים אין אצלם שינוי מקום, והיינו שכאשר אדם אוכל ושותה בדרך בלי לקבוע לעצמו מקום מסויים אין בכך איסור, ודין זה אמור גם באופן שבאיזה שהוא שלב הוא מגיע לבית אלא שאין דעתו להתעכב שם, והוא כל הזמן יוצא ונכנס והולך וחוזר, ואם כן יתכן שאם יברך כשיוצא מביתו על שצתיה על דעת שהוא שותה בדרך, ואחר כך ברפת גם אינו קובע עצמו במקום מסויים וכל הזמן יוצא ונכנס לרגל מלאכתו וממשיך לשתות מידי פעם, אפשר שאין זה נחשב כשינוי מקום, וזה קצת תלוי בנסיבות ובאופן הנהגתו, ולכן, מי שהריח ברפת כן מפריע לו או שאין לו אפשרות לצאת כדי לברך אפילו לרגע קל, נראה שיוכל לסמוך על סברא זו, אם אכן הוא מסתותבב ברפת ולא קובע עצמו במקום מסויים והרפת עצמה מחולקת למקומות שונים ורשויות מחולקות. וראה עוד באגרות משה או"ח ח"ב סי' נז בסופו.
