בס"ד, שלום לרב, שאלתי היא הלכה למעשה האם בכל המקרים הללו הדין הוא שהגדרתם מתעסק בפטור לגמרי ( וראוי להרהר כיצד עלה בידך הדבר לשיטת רע"א)
המקרים?:
א: נתכוון להגביה תלוש זה וחתך מחובר אחר
ב: נתכוון לחתוך מחובר זה וחתך מחובר אחר
ג: נתכוון לחתוך תלוש זה וחתך מחובר אחר
ד: נתכוון לחתוך תלוש זה ונמצא מחובר
ה: נתכוון להגביה תלוש זה ונמצא מחובר
שאנחנו אומרים הלכה כרבא האם נכון לומר שבכל המקרים הללו הלכה למעשה העושה כן יהיה פטור לגמרי מעבירה ?
בתודה מראש
תשובה:
שלום רב
לא הבנתי הבדל בין להגביה לבין לתלוש. עכ"פ באופנים א-ג שלא התכוין לעשות מעשה בדבר שנתלש, הוא נחשב מתעסק ואף לדעת רעק"א (שו"ת סי' ח) האיסור הוא רק מדרבנן, כיון שכלל לא התכוין לפעולה שנעשתה, באופנים ד-ה סבר רעק"א שהמלאכה אסורה מהתורה כיון שנתכוין למה שנעשה רק לא ידע שהדבר כרוך באיסור, וממילא אין כאן חסרון של מלאכת מחשבת אלא שדינו קל משוגג בכך שאינו חייב חטאת, וזאת משום שלא שגג רק בידיעת ההלכה אלא גם המציאות לא היתה ברורה לו..
