אם רחץ סכין בשרי במים רותחין ועל ידי סקוץ' חלבי, או להיפך כמובן:
האם בדיעבד אין צורך להגעיל משום שיש כאן נותן טעם לפגם בגלל הסבון שעל הסקוץ'?
האם יש הבדל בין אשכנזים לספרדים בנושא הזה?
תשובה:
שלום רב
קשה להקל בענין, כיון שלא ברור לי עד כמה גם הסבון נבלע ואם טעמו מצטרף לחלב ועד כמה טועמו באמת פגום. אני יודע שיש שרצו לומר סברא כזו לגבי מדיח כלים ששם החומר ניקוי חריף מאוד, בקפסולה קטנה ניתן לרחוץ כמות גדולה של כלים, אבל בסבון רגיל אינני יודע אם ניתן להקל. מה גם שהפתרון להגעיל כלי כל כך קטן הוא מאוד פשוט וזמין בכל בית. כמובן מדובר במים מעל 45 מעלות.
אם הנידון הבליעות ולא ממשות בסקוצ יש לדון
1 אם ניקו חלב ממש ביום אחרון
2 אם זה נחשב לעירוי כלי ראשון
3 לכאורה זה קשור לסוגיא של קערות בנט בר נט באופן של ודאי נגיעה מה מנהג הספרדים בזה?
הנושא הוא ממשות חלב בסקוצ' הנבלע בכלי יחד עם סבון.
ומה במקרה של ספק ממשות חלב על הסקוץ'- האם יש כאן אולי ספק ספיקא כי ספק האם יש טעם לפגם? או שאולי חוששים למאכל חריף שמבליע את החלב גם אם בלוע וללא ממשות?
האם יש הבדל בין אשכנזים לספרדים בדין זה?
לא הבנתי את הספק ספיקא שלך שכן כל אחד מהצדדים מוביל לכיוון ההפוך, ומ"מ אין לחשוש לדבר חריף אבל בהחלט יש לחשוש לממשות חלב כמו שכתבנו. אגב לא כל דבר שלא ידוע לנו בבירור נהפך לספק וספק ספיקא, אם האיסור לפנינו ולא ידוע לנו שהסבון פוגם, יש להחמיר.
ומה הדין בדיעבד אחרי שלא הגעלתי ונתערבב עם שאר הכלים.
האם ניתן להקל אם אינני זוכר איזה כלי?
האם יש הבדל בין אשכנזים לספרדים בנושא הזה?
אפשר בדיעבד להקל אחרי 24 שעות שזה נותן טעם לפגם והבליעות כאן אינן אלא ספק.
כלומר לא צריך להגיע לדין רוב מצד שנתערב בין כלים כשרים?
האם יש הבדל בין אשכנזים לספרדים בנושא הזה?
לא צריך.
השאר תגובה