הבעל יושב בבית האסורים ואשתו מדלקת בביתו האם הוא חייב להדליק בבית הסוהר? לחאורה אין לו דין אכסנאי אלא זהו הדירה הקבועה שלו עכשיו וחייב בהדלקה?
מאוד אשמח לקבל תשובה ומקורות
יישר כח וחנוכה שמח
תשובה:
שלום רב
מצד השאלה שהעלית שזהו מקומו הקבוע, נראה פשוט שהוא יכול לסמוך על ההדלקה בביתו, שכן היותו כאן לא מפקיע ממנו את ביתו העיקרי, וכמו שבחורי ישיבות לדעת הרבה פוסקים יכולים לסמוך על ההדלקה בביתם כפי שהכריע הגר"ע יוסף, וגם החולקים טעמם שהם אינם סמוכים על שולחן אביהם, משא"כ כאן שודאי ביתו העיקרי עוד מצפה לו… ואין לומר שכאן שהוא מנוע מלשוב הביתה דינו חמור יותר, שכן בסוגית הגמרא ביומא דף יא מבואר להיפך, שמחמת שבית האסורים הוא מקום שאדם דר בו בעל כרחו זו סיבה יותר להחשיב זאת כדירת עראי ולא כדירת קבע.
כמו כן אם לא מדליקים עליו בביתו לא ניתן לסמוך שם על דין אכסנאי, כיון שעובדי בית הסוהר אינם מחוייבים להדליק שם, ונמצא שאין שם בעל הבית מחוייב בהדלקה שניתן להיות טפל אליו. לכן, אם יש שם אסיר המדליק והוא רואה נרות, יכול הוא לסמוך על ההדלקה בביתו, ואם אינו רואה שם נרות, עליו להדליק ולכוין שאינו רוצה לצאת בהדלקה בביתו, כפי שהביא המנה ברורה בסי' תרעז מדברי המרדכי בכל אדם שאינו בבית בחנוכה.
כבוד הרב שליט"א במחילת כבוד תורתכם לא כן הדין
א- הרי אנו האשכנזים יוצאים ביד רמ"א תרע"ז סעי' ב ורוב הפוסקים דנוהגין להדליק ולברך ואף המשנה ברורה שם שמביא מחמירים בספק ברכה נגד הרמ"א נותן עצה שידליק קודם שמדלקת אשתו ויעברך על כן בוודאי אין לעבור על פסק הרמ"א וצריך להדליק ולברך ואם רוצה להחמיר כהמשנה ברורה ידליק קודם אשתו.
ב- הרי הרבה אחרונים האריכו בענין שגם בית ארעי חייב בהדלקה ורק מי שאין לו בית כלל והדר בבית האסורים אף לפי דעתכם שנקרא ארעי הרי יש לו בית ואין לו דין אכסנאי שהרי הבעה"ב אינו מדליק וחייב בהדלקה
ד- אף אם הוא דר שם בעכ"ח הרי הוא דירתו הקבועה בפועל ממש ורק לענין מזוזה יש מחלוקת הפוסקים וכידוע השער אפרים ועוד ס"ל דחייב גם במזוזה ויש חולקים אבל לכו"ע לשאר כל דיני תורההוא דירתו הקבועה אף שדר שם בעכ"ח.
ונמצא לפענ"ד הלכה למעשה חייב להדליק שם בברכה ואם אפ"ה רוצה להחמיר יקדים להדליק קודם אשתו. וכמדומה שכן הוא ההוראה זה רבות בשנים
דומני שכבודו לא עיין היטב בשאלה. אנחנו עוסקים כרגע מדין נר איש וביתו, ולא לדעת הרמ"א שכל אחד מדליק, והיינו למנהג הספרדים או למי שרוצהלצאת את עיקר המצוה בלבד. השואל סבר, שאולי זה שהוא נמצא שם בעל כרחו ובקביעות מבטל ומפקיע ממנו את הבית שבחוץ ורק זהו ביתו, ועל כך השבנו על פי שהער אפרים שהזכרת, שדירה בעל כרחו חשובה פחות מדירת קבע, נכון שלמסקנה אף דירה בעל כרחו חייבת במזוזה אבל הסברא עדיין קיימת, שזה שהוא שם בעל כרחו לא מפקיע ממנו את הבית שבחוץ וממילא שייך נר איש וביתו. ממילא גם מה שכתבת שביחת עראי חייב בנר חנוכה אינו רלונטי כאן. ומה שכתבת שמנהג האסירים להדליק לא נראה משכנע כל כך לעשות "מעשה רב" ממנהגם…
השאר תגובה