לגבי התורה שבעפ , אם משה רבנו קיבל את כל המסורה על הר סיני איך יתכן שהיו פעמים שלא ידע מה לענות לעם ישראל (לדוגמה בנות צלפחד ) .
למה רבי משה בן מימון כותב שאינו מאמין בשדים , ובקורבנות (קורבנות היו רק מפני שהעם רגיל בכך ולכן אלוקים נתן לנו אותם , מורה נבוכים )
הרי שניהם כתובים במפורש בתורה ? ואיך תפילה יכולה להחליף קורבנות ? חצי מהתורה היא לשווא ?
כתוב שלפני שנשמה יורדת לעולם הנשמה מסכימה לכל מה שיקרה לה . איך הנשמה יכולה להתחייב לגבי הגוף הרי הגוף הוא ישות נפרדת ? הגוף נענש בחיבוט הקבר וביאוש של חיים בעולם הזה
יש פעמים שכתוב בתורה יהרג ובל יעבור , (3) האם מישהו שרוצה להתאבד יכול להעמיד את עצמו במצב כזה רק כדי לאבד את חייו ? האם יש דרך להתאבד ולא ללכת לגיהנום ?
כתוב בגמרא שהעולם יגיע לסופו במלאת לעולם 6000. שנה
מדוע הרבנים לא מזכירים שזאת רק דעה אחת אם איני טועה יש מחלוקת ואם המשיח לא יבוא עד אז אז היהדות היא לא אמת ?
איך להילחם במרה שחורה לפי התורה ?
אני מחלל שבת ( אני אומר קדיש על אבי שנפטר . האם בדיעבד יצאתי ידי חובה ? (אני לצערי נחשב מזיד מפני שהייתי דתי בעברי )
מצטער על כמות השאלות
תשובה:
שלום רב
א. לעיתים הקב"ה העלים ממנו הלכה לצורך תכלית מסוימת, כמו שמצינו בפרשת זימרי שנתעלמה ממנו ההלכה של קנאים פוגעים בו כדי שיבוא פנחס ויטול שכרו [ראה אליהו מזרחי פ' בלק].
ב. אין כזה דבר לא מאמין בשדים, הדבר מוזכר במדרשי חז"ל וכידוע משלמה המלך, יש לכך גם השלכה הלכתית לגבי השארת אדם לבדו בבית הכנסת כמובא בשו"ע בסי' צ, אלא שלדעת הרמב"ם דבר זה בטל בזמנינו וכרגע הם אינם מצויים במקומותינו.
ג. ההנחה שהרמב"ם "אינו מאמין בקרבנות" חלילה הוא ודאי משולל לגמרי, שהרי מצוות רבות בתורה נוגעות לעבודת הקרבנות בבית המקדש וחיובי התורה אינם בטלים לעולם. אלא שהרמב"ם כדרכו נתן טעם למצוה זו על פי תורת הנגלה, ולדעתו הטעם הפשוט למצוה זו הוא כדי להתאים את עבודת ה' לסוג העבודה שהיה מוכר בימי קדם גם אצל עובדי אלילים. כמובן גם הרמב"ם יודע שמלבד הטעם הפשוט יש למצוה זו כמו לשאר המצוות טעמים גבוהים על פי סוד, וגם הרמב"ם מודה שחשיבותה של כל מצוה היא למעלה מהשגת אנוש.
ד. תפילה אינה מחליפה קרבנות, אלא בזמנינו שאין לנו קרבנות בבחינת מה גם זה מועיל. הראיה לכך, שהרי אדם שעובר עבירה בשוגג יתחייב להביא קרבן חטאת על שגגתו למרות שקרא פרשת חטאת בתורה.
ה. הגוף אינו ישות נפרדת אלא הוא כעין לבוש לנשמה, ובאמת של הדברים אין לו כל חשיבות ביחס אליה, וכל תפקידו לשרת אותה.
ו. אין דרך להתאבד ולא ללכת לגהנום, כמו כן אסור לאדם להכניס את עצמו לאונס, זו סוגיא הלכתית מפורסמת שיש לה השלכות רבות ומגוונות, אלא שאם יבוא לידי כך יהיה חייב למסור נפשו גם אם גרם לכך בידים.
ז. כל העתידות אינם מענינינו תפקידנו לעבוד את הקב"ה ולקיים מצוותיו.
ח. הדרך להלחם בדיכאון שהוא אגב המחלה מספר 1 בעולם המערבי הוא לחיות בשביל תכלית. כך שאין צורך בעשייה יהודית מסוימת, עצם התפיסה היהודית שהאדם הוא נזר הבריאה ויש לו תפקיד די בה כדי להפיח רוח חיים באדם. אדם שמבין שכל מעשה שלו הוא משמעותי ביחס לכל הבריאה בעולם הזה ובעולם הבא, לא יכול להיות עצוב.
ט. אינני מאמין שאדם מעמיק כמוך ובעל ידע כמוך מסוגל לחלל שבת, שהרי זה טפשי ביותר לעשות דבר שאתה מודע לחומרתו. אעפ"כ אתה מחוייב לומר קדיש על אביך.
