אני עובד בתיווך ומפרסם דירות בעיתון.
לפני תקופה התקשרה אלי אישה שאני יחפש עבורה דירה קומת כניסה. אמרתי לה שיש באמתחתי שני דירות שיכולות להתאים לה אחד ברחוב פלוני מס' 5 קומת כניסה ואחד ברחוב אלמוני מס' 7 ק"כ. לאחר כמה בירורים אמרתי לה שלפי דעתי הדירה פלונית איננה מתאימה לה מבחינת האוכלוסיה ולכן האפשרות היחידה היא רחוב אלמוני כנ"ל מס' 7.
לפני שמסרתי לה את המידע הנ"ל אמרתי לה שאני צריך להחתים אותה על טופס תיווך ע"מ שלא תעקוף אותי. ואז אמרה אותה אישה: "אין לך מה לפחד בעלי אברך הוא מתפלל במקום זה וזה ומילה שלנו וכו' וכו'" אמרתי לה: את יודעת שמידע של דירה שווה כסף, וגם אם אח"כ תקבלו את המידע מגורם אחר, חבר, אח, וכדו' אתם תצטרכו ללכת דרכי! היא אמרה שוב כנ"ל, שאין לי לפחד, ואני יכול להיות סמוך ובטוח, וכך שכנעה אותי שאין צורך לבא אליה ולהחתימה, וע"כ מסרתי לה את המידע.
אחרי מסירת המידע, היא אמרה: שלא כ"כ נראה לה רחוב אלמוני מס' 7 כי הבתים שם חנוקים, וגובלים בבתים אחרים וכו' וכו' וסיכמנו שאם היא תרצה לראות את הדירה בכ"ז, שתפנה אלי.
לאחר כשבוע, חזרתי אליה, ואז היא אמרה שהדירה האלמונית מס' 7 הגיע לבעלה דרך חבר (כאשר יגורתי) והם הלכו לראות את הדירה ולא נראה להם.
אמרתי לה את יודעת שזה אותה דירה שהצעתי לכם?! והיא ענתה: זכרתי משהו ברחוב אלמוני, אבל לא זכרתי איזה מספר, אבל אנחנו בכל מקרה לא סוגרים על הדירה, ואם נסגור נשאל רב מה לעשות.
לאחר כחודש הם סגרו על הדירה, כמובן שהם לא טרחו להודיע לי על כך, ואני נודעתי ע"ז רק מבעל הדירה. התקשרתי אליהם, ואז בעלה הרים את השיחה וצעק עלי שאני לא הבאתי להם כלל את מספר הטלפון של בעל הדירה (בזמנו כשנתתי את הפרטים) ולכן הם לא חייבים לי כלום. השבתי להם: שאין זה מחובתי לתת את מספר הטלפון של בעל הדירה, וגם אף פעם איני נוהג כך, אלא, אני מתאם בין הצדדים. ואז הוא התחיל לצעוק שאני לוקח דירות שהתפרסמו בעיתון (דבר שלא נכון, אבל לא משנה כלל לעצם הדיון.)
ואשתו צעקה שהיא בכלל לא רוצה את הדירה, והם שכרו אותה רק בדיעבד, ולכן הם לא צריכים לשלם תיווך. ועוד כהנה וכהנה דברים שאין ההגיון סובלם.
שאילתי היא: א. האם עפ"י דין הם צריכים לשלם לי דמי תיווך.
ב. באם הם לא יירצו ללכת לרב בורר מוסכם (כך היה נראה משיחתם האחרונה שהוא צעק שאם עוד פעם אחת אתקשר אליהם הוא יזמין לי משטרה על הטרדה) עלי לתובעם בבית משפט ולא בביה"ד היות ואני עובד תחת חברה ואני מחויב ללכת לפי הנהלים שם (החברה אינה דתית) או שאני ישלם את הסכום מכיסי (חודש שכירות – 3700 ש"ח). השאלה אם מותר ללכת לערכאות ע"כ?
תשובה:
שלום רב,
לפי העובדות שציינת בשאלה, הם חייבים לשלם לך דמי תיווך מלאים. גם במקרה שהבעל כבר שמע על הדירה. הכל כפי שכתוב בהסכם שרצית להחתים אותם.
אין היתר לתבוע בבית משפט אזרחי, גם אם יש לך הפסד כספי מהחברה.
מקורות:
על פי הלכה אין חובה לחתום על הסכם, משום שכל התנאים בשכירות פועלים נעשים בדיבור בלבד (עיין בקצות סי' רז סוף סק"ז ועוד). אם הצדדים מודים שהמתווך דרש לחתום על הסכם והלקוח אמר שאין צורך, שכר העבודה הוא בהתאם למופיע בנוסח ההסכם שהמתווך משתמש בו בקביעות. וכאשר אין למתווך נוסח קבוע, כפי המופיע בהסכם תיווך סטנדרטי.
ולכן: אם לפי האמור בהסכם חל על האישה חובה לשלם גם אם בעלה שמעה ממקור אחר, וגם אם הם עקפו את המתווך, וגם אם לקחו את הדירה רק בדיעבד, הרי הם חייבים לשלם.
