שלום
שוכר שלאחר כניסתו לבית גילה פגם משמעותי, מסיבות רבות של טירחא במציאת בית חדש ליד מקום העבודה ועוד החליט להמשיך לגור שם. מסיבות שונות שכר הדירה לא שולם כל חודש. האם בבואו לסלק את החוב יש להפחית משכר הדירה המקורי בגלל הפגם בבית.
אם אפשר לציין מקורות
יישר כוח
תשובה:
שלום רב,
אם השוכר ביקש מהמשכיר לתקן והמשכיר השתמט מלבצע את חובתו, ניתן להוריד מדמי השכירות כפי ההפרש שיש בין מחיר דירה לפני התיקון למחיר לאחר התיקון. אם לא ביקש מהמשכיר לתקן, או שלא ניתן לתקן והוא התגורר בדירה במשך חודש או יותר לאחר שמצא את הפגם, הרי הוא חייב לשלם את מלוא דמי השכירות.
מקורות:
עיין בשו"ת מהר"ם פדואה סי' לט ששוכר שמוצא פגם זכאי לבטל את העסקה ולא לנכות מדמי השכירות. אמנם, אם התגורר תקופה קצרה מתוך אונס או דוחק, משמע שם שיש לו זכות ניכוי. וכן נראה מדברי הפתחי תשובה חו"מ סי' רלב סק"ג ששימוש מתוך הדחק אינו מוכיח על ויתור על מום. אבל, יותר מחודש ודאי שאינו בגדר דוחק.
אם המשכיר היה חייב לתקן ולא עשה את המוטל עליו, דעת הגר"נ נוסבוים שליט"א שהוא חייב לפצות כפי שווי ההנאה שהוא היה חייב לספק ולא סיפק.
כבוד הרבנים שליט"א
אבקש ממעכ"ת הרשות להוסיף על דבריכם. יישר כוחכם
קודם כל צריכים לברר אם בכלל התנו ביניהם שאין פגם זה בהדירה או שהשכיר לו הדירה בבחינת כזה ראה ושכיר
שנית, לא כל מום בדירה משנה סכום השכירות כלל אלא שאפשר שאם ידע השוכר מזה (דברים שבלב) לא הי' מרוצה לשכור הדירה אבל איש אחר היה שוכרו או שבהעה"ב היה אומר לו זהו השכירות או קח או לך ואינו דומה לסימן שכ"א שאלת המהר"ם פאדוואה ששם סיבת השכירות נתבטלה לגמרי
ובכלל צריכים מקודם לברר מנהג המדינה בזהאם זה נקרא מום כלל עיין סימן רל"ב.
ובפשטות חייב השוכר בכל אופן לשלם השכירות אם לא הותנה בפירוש על זה שכן נהוג עלמא בכל אופן.
אנא ליתן לי הרשות להוסיף לדברי הרב
הנה מקודם צריכים לברר מה כתוב בחוזה השכירות אם המשכיר אמר לו כזה אני משכיר לך אז בוודאי אינו יכול לנכות לו כלום
אם לפי מנהג המשכירים הפגם בעצם לא משנה סכום השכירות רק שלא היה ניחא ליה דירה כזו גם כן אינו יכול לנכות כלום
ורק באופן שאי אפשר ליהנות מהדירה באופן רגיל או שכן התנו ביניהם אז שייך לנכות
כן נראה מדברי השו"ע והפוסקים הנ"ל
מהו דעת מעכ"ת בזה?
כדי שהשוכר יוכל לטעון טענת 'מום' צריך שיהיה מדובר מפגם אשר נהוג לבטל עסקה בגלל פגם כזה. וכמבואר בשו"ע חו"מ סי' רלב סעיף ו. הבנתי מהשאלה שאכן מדובר ממקרה כזה שהיה ראוי לבטל את העסקה אלא שהשוכר נאלץ להישאר.
גם אם כתוב בחוזה שהשוכר שוכר את הדירה במצב זה (AS IS), עדיין הוא יכול לבוא בטענות על מומים נסתרים. עיין שו"ע שם סעיף ז ובעלון המשפט גליון 35 דין 5.
השאר תגובה