ב"ה
במחילת כבוד הרב, אבל בתשובה הקודמת כתבת ש"ומבואר בספרים שהקדושה של התפילין האילו [של השימושא רבא], הם גבוהים ביותר", ואם כן, לשנות אותם לשימושא רבא זה באמת להעלות את התפילין בקדושתם ולא להוריד. או האם הכוונה "גבוהים ביותר" היתה כל עוד שהפרשיות לפי שיטת רש"י עם ביתים גדולים ולא בשינוי מקום הפרשיות.
תודה.
תשובה:
שלום רב
אתה מעיר כאן הערה חשובה, ויש כאן אכן נקודה מענינת.
בדרך כלל אנחנו רגילים לחשוב שתורת הסוד הולכת שלובת זרוע עם תורת הנגלה והכרעת ההלכה. אך, האמת היא, שבמקרים מסוימים המשקל ההלכתי בתורת הנגלה שונה לחלוטין מזה הניתן לענין על פי סוד, ונבאר את הדברים על פי כמה דוגמאות:
אכילת כרפס בליל הסדר על פי חכמת הנגלה, אינה חיוב גמור, אלא מנהג שנהגו ישראל כדי שישאלו התינוקות. אולם, על פי סוד אחד החלקים המרכזיים של ליל הסדר הוא באכילת הכרפס, אז זוכה האדם ל"מוחין דקטנות" [מושג קבלי שלא נכנס אליו עכשיו, אולם, לולי אותה אכילה, לא ניתן לגשת לאכילת המצה שהיא "מוחין דגדלות"].
כך הוא גם לענין תפילין דרבינו תם. באר"י הק' מבואר, שתפילין דרבינו תם פועלים תיקון בספירת החכמה, בעוד תפילין דרש"י פועלים את תיקונם בבינה שהיא הספירה שתחתיה, ונמצא שתפילין דרבינו תם גבוהים יותר. אף על פי כן, מבחינת הכרעת ההלכה התפילין של רבינו תם הן תפילין פסולות! ומי שמברך על תפילין כאלו ברכתו לבטלה!
כך הוא גם לענין חזרת הש"ץ, אין ספק שעיקר התפילה מבחינה הלכתית הוא בתפילת שמונה עשרה, אולם חזרת הש"ץ מתקנת במקום גבוה יותר בעולמות העליונים.
כאשר אנחנו באים לדון על הורדה בקדושה, לא די להבחין במעלתם על פי סוד, אלא גם במעמדם ההלכתי, וכיון שתפילין של רש"י הן אלו שבהן ניתן לקייים את המצוה, לא ניתן להורידן ממעלתן זו על ידי שינו לתפילין אחרות.
אגב, מהיסוד הנ"ל אני למד מוסר גדול: חז"ל אמרו "הוי זהיר במצוה קלה כבחמורה שאי אתה יודע מתן שכרן של מצוות". והדברים לפי פשוטם תמוהים, שכן ההגיון מחייב שאכן מצוה קלה מקבלים עליה שכר פחות יותר מבחמורה. נאמרו על כך הסברים רבים. אולם, על פי דברינו נראה לומר, שאכן, באמת לא ניתן לחשב את מעלתן של המצוות, כיון שגם מצוות שמבחינה הלכתית הן "מצוות קלות", יש בהן כח סגולי מיוחד הפועל במקום גבוה מאוד, ונמצא שבאמת לא ניתן לחשב את מעלתן של המצוות, ויש להזהר בכולן במידה שווה.
בהצלחה רבה ויום טוב.
