דבר חריף שנחתך בסכין בשרי וטוגן במחבת חלבית שאינה בת יומה

לקט ירקות פרווה בושל במחבת טפלון חלבי עם שום שנקצץ בסכין בשרי. השום בטל בשישים לתבשיל אך טוגן בשמן קודם הבישול.

הסכין והמחבת אינם בני יומם.
האם ניתן לאכול את הירקות עם תבשיל בשרי ?
מה דין המחבת ?

תודה.

תשובה:

שלום רב.

הואיל והשום טוגן במחבת לפני שהתערב עם כלל התבשיל, הוא נעשה טרף לגמרי, כיון שבחיתוכו על ידי הסכין הוא נעשה בשרי ובטיגונו במחבת הוא מקבל טעם חלב [שכן לדעת הרבה פוסקים בדבר חריף אין משמעות להיות הכלים אינם בני יומם], ואף שהשו"ע הקיל בענין זה ומעיקר הדין אין להחמיר בזה לבני ספרד מנהג העולם להמנע מאכילתו אם לא במקום הפסד. ולכן, כאשר הוא מתערב בתבשילך אף שיש שישים כנגדו הדבר אסור באכילה, כיון שהשום בא בתור תבלין, וההלכה היא שמלתא דעביד לטעמא – כלומר דבר שתכליתו לתת טעם במאכל אינו בטל כלל.

המחבת טעונה אף היא הכשרה, אלא שלדעת הרבה פוסקים לא ניתן להכשיר מחבת טפלון, לפי שמשתמשים בה במעט שמן וממילא דינה בליבון חמור [להניחה על גבי אש חזקה עד שתאדים] ודבר זה לא ניתן לעשותו בכלי טפלון כיון שהוא בודאי יתקלקל לפני שיבוא לכלל ליבון, ולכן, אם מדובר בהפסד מרובה ואתם ספרדים ניתן בשעת הדחק להקל ולסמוך על הסוברים שגם דבר חריף אינו נאסר על ידי כלי שאינו בן יומו, אך, אם לא מדובר בהפסד מרובה עדיף להשליך את המחבת לאשפה.

מקורות:

על הכשרת מחבת טפלון ראה כאן. על דין דבר חריף ראה שו"ע סי' צה סעי' ב.