לתרומות לחץ כאן

דבר חריף שנחתך בסכין בשרי וטוגן במחבת חלבית שאינה בת יומה

לקט ירקות פרווה בושל במחבת טפלון חלבי עם שום שנקצץ בסכין בשרי. השום בטל בשישים לתבשיל אך טוגן בשמן קודם הבישול.

הסכין והמחבת אינם בני יומם.
האם ניתן לאכול את הירקות עם תבשיל בשרי ?
מה דין המחבת ?

תודה.

תשובה:

שלום רב.

הואיל והשום טוגן במחבת לפני שהתערב עם כלל התבשיל, הוא נעשה טרף לגמרי, כיון שבחיתוכו על ידי הסכין הוא נעשה בשרי ובטיגונו במחבת הוא מקבל טעם חלב [שכן לדעת הרבה פוסקים בדבר חריף אין משמעות להיות הכלים אינם בני יומם], ואף שהשו"ע הקיל בענין זה ומעיקר הדין אין להחמיר בזה לבני ספרד מנהג העולם להמנע מאכילתו אם לא במקום הפסד. ולכן, כאשר הוא מתערב בתבשילך אף שיש שישים כנגדו הדבר אסור באכילה, כיון שהשום בא בתור תבלין, וההלכה היא שמלתא דעביד לטעמא – כלומר דבר שתכליתו לתת טעם במאכל אינו בטל כלל.

המחבת טעונה אף היא הכשרה, אלא שלדעת הרבה פוסקים לא ניתן להכשיר מחבת טפלון, לפי שמשתמשים בה במעט שמן וממילא דינה בליבון חמור [להניחה על גבי אש חזקה עד שתאדים] ודבר זה לא ניתן לעשותו בכלי טפלון כיון שהוא בודאי יתקלקל לפני שיבוא לכלל ליבון, ולכן, אם מדובר בהפסד מרובה ואתם ספרדים ניתן בשעת הדחק להקל ולסמוך על הסוברים שגם דבר חריף אינו נאסר על ידי כלי שאינו בן יומו, אך, אם לא מדובר בהפסד מרובה עדיף להשליך את המחבת לאשפה.

מקורות:

על הכשרת מחבת טפלון ראה כאן. על דין דבר חריף ראה שו"ע סי' צה סעי' ב.

הצטרף לדיון

2 תגובות

  1. שלום הרב,

    הנני מנסה להבין פסקו של הרב לגבי איסור המחבת, מאחר וראיתי מחלוקת אחרונים בדין אחד והנני מנסה להשוות בין הדברים להיתר.

    והנידון הוא האם מה שאנחנו אומרים שאין היתר נ"ט בר נ"ט בדבר חריף הוא רק לגבי המאכל עצמו או גם לגבי הכלים. כי החכמת אדם מט, י מחמיר לגבי מדוכה שדכו בה דבר חריף שקודם לכן חתכו אותו בסכין בשרי/חלבי לומר שגם המדוכה נעשה ממין הסכין, כי בלע מהחריף ואין כאן היתר נ"ט בר נ"ט. והוא ע"פ המגן אברהם בס' תנא, לא. וכן החמיר המשנ"ב שם.
    ולפי דבריהם הנני מבין פסקו של הרב לאסור המחבת, כי היא בלועה מבשר וחלב בני יומם (מכח החריפות).

    אלא שראיתי באבן העוזר ביו"ד צו, ג שהיקל נגדם כי לגבי המדוכה אמרינן נ"ט בר נ"ט, ורק המאכל נאסר ולא אמרינן לגביו קולת נ"ט בר נ"ט. וכן היקל בשו"ת מהרש"ג ג, לט.

    ולפי דבריהם היה נראה לי להתיר את המחבת גם במקרה שלנו! האם השערתי צודקת?

    אינני לא רב ולא פוסק, אלא מכיון וכעת אני לומד בהלכות אלו ראיתי לשאול כנ"ל להגדיל תורה ולהאדירה.

    בתודה מראש וברכת כל טוב

  2. מחלוקת זו שציינת הובאה כאן באתר פעמים רבות מאוד. במקרה הנדון הדין חמור יותר, כיון שהמחבת כבר בלועה בחלב, ונמצא שכאשר אתה מטגן את הבצל שהוא בשרי וחריף הוא מוציא מטעם החלב ועכשיו מתבשל יחד בשר בחלב ממש. שהרי כשם שבצל שנחתך בסכין בשרי נעשה בשרי, כך בצל שנחתך בסכין פרווה וטוגן במחבת חלבית נעשה חלבי [אף שאינה בת יומה] כך שיוצא שעכשיו בבצל בלוע טעם מושבח של בשר וחלב יחד והוא מתבשל במחבת. המחלוקת שהזכרת אמורה במדוכה פרווה.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל