שלום רב
נשאלתי בבחור ישיבה שנפל מהאופניים ושבר עצם בגובה היד ליד הגב, והרופא קשר לו את היד שמאל בכדי למעט כאבו, והנה היום אחיו נ"י עזר לו להניח את התפילין, ואמר לי שזה עלה לו באכבים נוראים, כי כל תזוזה קלה כואבת לו מאוד.
עד כמה אפשר להחשיבו לאנוס בכדי לפטור אותו מלהניח תפילין של יד
בתודה מראש
תשובה:
שלום רב,
לכאורה כאן, בפרט כפי שאתה מגדיר כאבים נוראים, זה מוגדר כאונס פטור. ואם נפשט את המילים של הגמ' "פומיה הוא דכאיב ליה" שזה מוגדר כאונס, נמצא שכאב נחשב לאונס. וכך גם נראה מדברי המשנה ברורה (סי' כו סק"א) י שיש לו רק תפלה אחת מברך עליה, וה"ה אם יש לו שניהם ויש לו שום אונס, כלשון השו"ע. וכתב המשנה ברורה "כגון שיש לו מכה בראשו או בזרועו" כלומר זה רק ענין של כאב, שאם לא כן, איזה אונס יש בזה שיש לו מכה בראשו או בזרועו?
בנוסף מבואר בגמ' (ר"ה יז,א) כי קרקפתא דלא מנח תפילין נחשבים לפושעים. וראה שם בתוס' (ד"ה קרקפתא) "אם עוסק בתורה כמניח תפלין דמי דאמר במכילתא העוסק בתורה פטור מן התפלין ורבינו תם מפרש דהכא כשהמצוה בזויה עליו שמגונות עליו רצועות של תפלין שבראשו אבל אם ירא להניח משום דבעינן גוף נקי כאלישע בעל כנפים והוא דואג כל שעה שמא לא יוכל להזהר לשמרה בטהרה ובקדושה הא ודאי אין עליו דין פושעי ישראל בגופן". ואם כך, אדם שלא מניח תפילין של יד מחמת כאב חזק שיש לו, ובודאי מניח של ראש לא נחשב לקרקפתא דלא מנח תפילין.
ישר כח
השאר תגובה