שלום,
האם נדר שנאמר בפה ללא כוונה לתוכן של הנדר נחשב?
האם נדר במחשבה\בלב ללא כוונה לתוכן של הנדר נחשב?
תשובה:
שלום רב.
נדר שנאמר בפה יש לו תוקף, ולא ניתן לומר שלא נעשה בכוונה, וכפי הכלל שבידינו ש"דברים שבלב אינם דברים" [דין זה קיים גם לגבי קניני ממון, שהאדם אינו יכול לומר שהיתה כוונתו לקנין רק בתנאי מסויים, שכן גם אם נאמין לו בכך, דברים שבלב אינם דברים].
נדר בלב אינו נחשב לכלום, מלבד נדרי מצוה או נדרי צדקה, שבהם החמירה התורה וכפי שנאמר "נדיב לב עולות".
אבל אומרים שכדי שנדר ייחשב צריך להיות "פיו וליבו שווים", אם אומרים נדר אבל לא מתכוונים לתוכן שלו אז זה לא פיו וליבו שווים ולכן אמור לא להחשב, לא?
דין זה קיים רק כאשר יש אומדנא דמוכח – כלומר ניכר לכל שהאדם לא מתכוין לנדור, אבל כשהוא חושב בלב לבד אין לכך מחשבתו והעיקר הולך אחר הפה. באופן כללי חובה לדעת שעוון נדרים חמור עד למאוד ויש להתרחק מענינים אלו תכלית הריחוק!
נדרתי בלב שאני לא יעשה איזה חטא האים זה נחשב כי זה היה בלב
כאמור אין תוקף.
השאר תגובה