ברכה על חלה מתוקה / ברכת האורח

שלום וברכה לעונים.
אני ובעלי עברנו לגור עם ההורים משיקולים כלכליים, רציתי לדעת לגבי ברכת האורח, האם אנחנו צריכים להמשיך ולומר את ברכת האורח בברכת המזון?
שאלה נוספת,
חלה מתוקה, אבי אמר שאי אפשר לברכת את ברכת המוציא על חלה מתוקה,
אולם במשפחתו של בעלי לפעמים הם מברכים על חלה מתוקה את ברכת המוציא.
האם זה מותר? זה לא מזונות?
*אנחנו ספרדים.

תודה רבה ובשורות טובות

תשובה:

שלום רב.

א. גם אם אתם גרים אצל ההורים בקביעות יש לומר ברכת האורח. בס' חסד לאלפים ס"ק טו כתב, שכל בן הסמוך על שולחן הוריו, אף שאינו נשוי, מגיל 6 שנים ואילך שהאב אינו מחוייב לפרנסו אלא משום מצות צדקה לבד, חייב לברך ברכת האורח.

ג. בנוגע לחלה מתוקה נחלקו הדעות: מנהג רוב בני ספרד שחלה מתוקה שהמתיקות שבה מורגשת ביותר אין מברכים עליה ברכת המוציא, ודינה כפת הבאה בכיסנין, וכהכרעת השו"ע סי' קסח סעי' ז. אולם, הרמ"א שם חולק, וסובר, שרק אם העיסה נילושה ברוב מי פירות ומיעוט מים ברכתה מזונות, ועל פי הוראתו נהגו בני אשכנז לברך ברכת המוציא על חלה מתוקה. דעת הגרש"ז אויערבך היתה, שבחלה המיועדת לאכילה לשם שובע ולא לקינוח גם השו"ע מודה שברכתה המוציא [וכעין מש"כ הפוסקים שם בסוף הסימן לגבי פת הממולאת בגבינה או בשר, שאף שהיא עשויה באופן של כיסנים, כיון שהיא נאכלת תמיד לשם שובע ולא לתענוג בלבד ברכתה המוציא], אולם המנהג שלא כדבריו.

מקורות:

על מנהג הספרדים בחלה מתוקה ראה שו"ת אור לציון ח"ב פרק יב סעי' ד, וראה כף החיים סי' קסח שם שירא שמים ימנע מאכילת חלה כזו כדי שלא יכנס בספק ברכות. כמובן, שאם אוכלים כמות מרובה מחלות כאלו [כשיעור ד' ביצים] יש כאן כבר ענין של קביעות סעודה, ובפרט כיחד עם זאת אוכלים עוד מאכלים, ונמצא שאם אוכל שתי פרוסות חלה, ומלבד זאת אוכל דגים ובשר אורז ושאר מעדנים, הכל מודים שמברך עליה המוציא מדין קביעת סעודה וכמבואר בשו"ע שם סעי' ו.