הנגיעות
1. פרי מחלקה שטופלה כראוי. לעתים רחוקות נגוע, וראוי לבודקו.
2. פרי מגינות פרטיות או מחלקה שלא טופלה כראוי. לעתים קרובות נגוע וחייב בדיקה.
תיאור הנגיעות
1. כנימות מגן . לעתים רחוקות מצויות כנימות מגן על קליפת הפרי.
2. כחליל הרימון. זחל חום שאורכו עד סנטימטר וחצי, (תמונה 353ב).
הזחל מכרסם נקב בקליפת הפרי וחודר לאיזור הגרגרים. הנקב ניכר היטב, ועל־פי רוב זב ממנו כעין שרף, נוזל כהה או פירורים כהים, (תמונה 357).
הזחל חודר רק לאיזור מוגבל של הפרי ובדרך־כלל אינו עובר את המחיצות הקרומיות שבתוך הפרי. האיזור הנגוע נרקב, וצבעו משתנה לחום כהה.
3. זבובונים וחרקים . זבובי תסיסה קטנים וכן חרקים כגון חיפושית התסיסה עלולים לחדור לתוך האיזור, שנפגע על־ידי כחליל הרימון, וכן לתוך רימון שהתבקע מחמת הבשלת יתר.
4. רימות זבוב הפירות . לעתים רחוקות עלולות להמצא ברימון רימות זבוב הפירות, שהן תולעים לבנות שאורכן מילימטר אחד עד תשעה מילימטרים, ובראשן נקודה שחורה קטנה, (תמונות 354, 226-237).
כתמים כהים קטנים בגרגרי הרימון אינם סימן לנגיעות, (תמונה 356).
ב"כתר" הרימון מצויים האבקנים של הפרח (תמונה -357ג), שלאחר יבושם הם נראים כפרורים קטנים כהים, ואינם סימן לנגיעות, (תמונה 355).
הבדיקה
מתבוננים אם מצוי בקליפת הפרי, נקב הניכר היטב, שקוטרו עשוי להגיע לחצי סנטימטר. בדרך־כלל מצויים פרורים בפתח הנקב ולעתים זב דרכו כעין שרף. פותחים את הרימון ומסירים את האיזור הנגוע.
פותחים את הרימון ומפרקים אותו לחלקים.
אם מבחינים באיזור ממוסמס ורך שקיבל גוון כהה, מתבוננים אם מצויות רימות לבנות. אם נמצאו רימות, יש לבדוק את כל הפירות של הקניה.
אם מבחינים בכנימות על קליפת הרימון, יש להזהר בשעת החיתוך, שלא להעבירן לפנים הפרי.
