האם מותר לזרוק לפח עיתונים של קדושה שעדיין לא קראו בהם כלל. לאידך אם נחמיר לשים אותם בגניזה א. זה עולה המון כסף ב. בגניזה יש דברים שבאמת טעונים גניזה לכל הדיעות
תשובה:
שלום רב.
עיתון שיש בו מדורים קבועים של דברי תורה אסור להשליכו לאשפה, ויש לתלוש את אותם עמודים ולגונזם. עיתון המיועד לחדשות אלא שלעיתים מעורבים בו ציטוטים של דברי תורה, יש שכתבו שאסור להשליכו בלי לבודקו, ויש שכתבו שכל עוןד אינו מוחזק שיש בו דברי תורה אין חיוב לבודקו.
יש שהחמירו שלא לגנוז את העיתון כולו, כיון שיש בכך בזיון לשאר דברי הקודש, ויש שהקלו בכך.
גם עיתון שלא קראו בו אסור לזורקו, אלא שבאופן זה מותר להניחו על הריצפה בהפסק כל שהוא ואין חיוב להגביהו טפח.
מקורות:
על עיתון שיש בו מדורים של דברי תורה ראה שו"ת שלמת חיים יו"ד סי' שסח שסט. על הנידון אם יש חיוב בדיקה בעיתון של חול, ראה ס' גנזי הקודש פרק י שנחלקו בכך הגר"נ קרליץ שהחמיר והגרי"ש אלישיב שהקל. ובאופן דומה נחלקו לגבי גניזת העיתון כולו.
אבל מעולם לא קראו בו איך יהי' בזה קדושה
כאמור, גם אם לא קראו בהם יש בכך קדושה, אלא שקדושתם קלה לענין זה שדי בהפסק כל שהוא מהריצפה ולא צריך הגבהת טפח.
בס"ד
כבוד הרב
אם לא קראו בדפי תורה האם צריכים לגנוז אותם?
בהחלט צריך.
מה הכוונה טפח כלשהו מהרצפה? אני תמיד רואה עיתונים שיש בהם מדורים של דברי תורה והם מונחים בעיר על המדרכות ישירות לא שמים משהו מתחתם, אז זה לא טוב?
לא טוב.
אפשר בבקשה לקבל מקור בהלכה לכך שספר שלא למדו בו טעון גניזה? איך מכונת הדפוס יכולה להעביר קדושה?
ראה משאת בנימין סי' ק שהחשיבו כתשמיש קדושה שצריך גניזה כמבואר בשו"ע קנד ג [אף שאינו קדושה עצמה כמו ספר שלמדו בו], וכ"כ בנודע ביהודה מהדו"ת סי' קעג, ומנחת הקומץ ח"א סי' יב.
השאר תגובה