לתרומות לחץ כאן

ברכה ראשונה על מרק

שלום מה מברכים על מרק עם ירקות ואטריות כאשר דעתו על האטריות והירקות בשווה ורוצה בשניהם כאחד וכן מה הדין במרק ירקות בלבד מה יברך כיוון שהמרק והירקות כל אחד ניכר בפני עצמו

תשובה:

שלום רב.

בנוגע לברכה על מרק יש פרטים רבים, ננסה למנותם בקצרה:

א. מרק ירקות שיש בו טעם חזק מהירקות, ולא מתבלינים שונים, ברכתו אדמה כברכת הירק גם כשאוכלים אותו לבד ללא הירקות. כמו כן, גם אם אין עיקר טעמו מהירקות אלא מהתבלינים למיניהם, אם אוכלים אותו יחד עם כמות נכבדה של ירקות הוא טפל להם באכילה וא"צ לברך עליו שהכל בנפרד.

ב. מרק שהירקות שבו התרסקו לגמרי על ידי מעבד מזון – ברכתו שהכל [וכמו כל ירק מרוסק שברכתו שהכל].

ג. מרק עוף, אף שיש בו הרבה ירקות ברכתו שהכל, לפי שהעוף חשוב יותר מהירקות והמרק נגרר בברכתו אחריו. אולם על הירקות עצמם מברכים אדמה. וכן אם יש בו מיני מזונות מברכים עליהם את ברכתם הראויה, כדלהלן.

ד. מרק ירקות שיש בו אטריות או גריסים שנמעכו מהבישול וברכתם מזונות, כיון שהירקות הם רוב לגבי הגריסים או האטריות, יש לברך על הירקות אדמה, על הגריסים או האטריות מזונות, ועל המרק אין מברכים.

ה. מרק שנעשה בלי ירקות בכלל, רק מיני מזונות ומעט תבלינים, יש ספק מה ברכתו [כשהוא נאכל לבד בלא המזונות], ויש לפטור ספק זה על ידי שיקח דבר אחר ויברך עליו שהכל, ויאכל מעט מהאטריות ויברך עליהם מזונות.

דעתו של אדם אינה קובעת את חשיבות המאכל, כל שכוונתו לאכול את שני המינים לשובע.

מקורות:

ראה משנה ברורה סי' רה ס"ק ז – יא, ובס' פסקי תשובות שם.

הצטרף לדיון

12 תגובות

  1. לכבוד הרב שליט"א
    שלום רב

    בהמשך לתשובתכם המפורטת רצוני לשאוול:
    א. בסעיף ד' כתב כ"ת שכיון שהירקות הם רוב יש לברך עליהם, מה הדין כשהאטריות הם הרוב ומיעוט ירקות האם נפטרים הירקות בברכת האטריות מדין כל שיש בו וכו'?
    ב. האם יש חילוק אם האטריות התבשלו עם המרק או שהתבשלו בנפרד ורק צורפו לצלחת המרק עם הירקות?
    יישר כח
    אליהו

  2. אכן כדאי להוסיף ולהדגיש, שבמרק ירקות עם מיני מזונות כמו אטריות, כיון ששניהם חשובים וניכרים לעצמם הירקות אינם בטלים למיני המזונות גם אם המיני מזונות הם רוב, אלא אם כן, המיני מזונות רבים כל כך שבכל כף שהוא מעלה מהתבשיל יש מיני מזונות. כמו כן להיפך, המיני מזונות אינם בטלים לירקות כיון שיש להם חשיבות מיוחדת אפילו אם הם מיעוט קטן [ראה משנ"ב רח ס"ק כג, וע"ע פסקי תשובות סי' ריב אות ב]. לענין שקדי מרק יש ספק בין הפוסקים, אם הם מעיקר המאכל או רק באים לתבל, ויתכן שזה משתנה מאדם לאדם, ולכן בכל מקרה של ספק יש לפטור עם משהו אחר. כאשר האטריות התבשלו בנפרד נראה יותר לצדד שבכל מקרה יש לברך שתי ברכות [ידוע מה שכתבו הפוסקים שאם לא התבשלו המאכלים יחד אין הם מבטלים האחד את ברכתו של חברו. הכלל הזה אינו מדוייק, ובכל מקרה שהם נחשבים מאכל אחד ממש, כמו ופלים שהשוקולד ניתן בהם לאחר האפייה, ברכתם אחת, אבל כאן לא ברור לי אם אכן נחשבים הם עתה מאכל אחד]. חנוכה שמח!

  3. רק חזק ואמץ!
    המשיכו להפיץ תורה בדיוק ובעיון.
    נהנה מאוד לראות תשובותיכם המפורטות המוספות בציוני מקורות, עובדה החסרה בשאר אתרים לרוצה לעיין או להוסיף ביאור

  4. שלום לרב
    בסעיף א' כתב כת"ר שהברכה על מרק ירקות שטעמו מהירקות אף אם אוכל רק את מימהם הוא 'אדמה' (מדין מי שלקות כמדומני).

    אך בסעיף ב' כתב כת"ר שמרק ירקות שרוסקו לגמרי במעבד מזון ברכתם 'שהכל' (כמדומני מדין איבד צורתו).

    ובכל זאת קשה הדבר, שהרי אם במימהם יש טעם הירקות וזה מספיק בכדי לברך 'אדמה', מדוע מרק עם ירקות מרוסקים אף אם לגמרי, שעל אחת כמה וכמה טעמם כטעם הירקות, אין מברכים אדמה?

    תודה מראש

  5. הרעיון במי שלקות הוא שכיון שהמים קיבלו טעם של הירקות שבתוכם הם נעשו כטפלים להם וברכתם כמותם, ממילא כאשר הברכה על הירק היא אדמה כך גם במים וכהירק מרוסק ונעשה שהכל גם המים כך.

  6. שלום וברכה בסעיף א' כתבתם שמברך על המים האדמה גם כשלא אוכל את הירקות ובסעיף ה' לענין מיני מזונות כתבתם שספק מה מברכים על המים מה החילוק

  7. ראה במגן אברהם שם ס"ק ו שהספק הוא כיון שלא כל כך רגילים לאכול מי שלקות של מזונות אלא של ירקות, ולכן לא ברור שהם מקבלים את ברכתם.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל