צניעות בשיער / עניני אמונה והשגחה – ידיעה ובחירה

שלום רב,ברצוני לשאול מס' שאלות
א) האם מותר לבנות עם שיער ארוך ללכת פזור?
ב)כשבנ"י קיבלו את התורה בהר סיני וכשמשה קיבל הוא כבר ידע שהוא לא יכנס לא"י? ז"א שכבר היה כתוב מה יקרה להם והם ראו או שזאת הייתה תורה אחרת?
ג)איך להתחזק באמונה ודבקות בבורא.
ד)"הכל בידי שמיים חוץ מיראת שמיים". הכל בידי שמיים-מה זה כולל? נגיד יש אישה שרוצה לעשות דיאטה אם היא תהייה רזה או שמנה זה בידי שמיים, לפי מעשיה של שנה שעברה?. ונגיד שבשבילה ייסורים זה שהיא חרגה מהדיאטה באיזה מאכל מסויים,האם נגזר עליה לאכול אותו או שיש לה בחירה האם לאכול או לא.? הבחירה שלנו, מה היא כוללת עד איזה רמה? דיבורים שאדם מדבר האם ה' קבע לו שהוא יגיד אותם? איך זה הולך? תודה מראש.

תשובה:

שלום רב.

א. על בנות ישראל לברור להן את שביל הזהב. מחד גיסא, טבעה של האשה ליפות עצמה, הזנחת המראה החיצוני היא שלילית ונוגדת את הטבע הנשי, ומאידך, עליה לשמור על עדינותה וצניעותה. קשה לתת גדרים קבועים בענין זה. בספר עוז והדר לבושה עמוד 251 הביא מדברי הפוסקים ששיער פזור  לא יהיה ארוך יותר ממקום הכתפיים.

ב. הגמרא בגיטין ס ע"א דנה אם התורה חתומה ניתנה או מגילות מגילות ניתנה. כלומר, בכל מקרה לא ידעו בני ישראל את העתיד לקרות, אלא שהשאלה היא האם קיבלו את התורה בשלבים, או שהיא ניתנה להם כספר חתום בלי חילוקי אותיות והתגלתה להם לפי המאורעות. בנוגע למשה רבינו עצמו, יתכן שידע את העתידות כיון שהיה נביא שלא קם כמותו. חז"ל אומרים שהקב"ה הראה למשה דור דור וחכמיו דור דור ודורשיו, כלומר כל חידושי התורה ואופן הנהגתה במשך הדורות היו ידועים לו.

ג. בנוגע לדרך להתחזק באמונה והדבקות בה' אין קיצורי דרך… הרמב"ם בהל' יסודי התורה כותב שעל כל אדם ליחד לעצמו זמן להתבוננות בנפלאות הבריאה ודרכי הנהגתה וכך יחזק בליבו את האמונה בה' יתברך. ככל שנחשוב יותר על הענין ש"אין עוד מלבדו" והכל בא ממנו, כך תתחזק אמיתת הדברים בליבנו. יש שהקשו, מפני מה אנטו מצווים להתפלל כל יום על פרנסה רפואה וכו', הרי אם מגיע לנו להתפרנס בכבוד זה בין כך יגיע, ואם לא מגיע לנו, מה תועיל אותה תפילה? התשובה המקובלת לכך, היא שהקב"ה מתאוה לתפילתם של ישראל, מטרת התפילה לחזק בליבנו שהכל מאת ה', ולכן, גם דברים שמגיע לנו לקבל לעיתים לא יגיעו לנו אלא על ידי תפילה. יתר על כן סברו רבים מגדולי החסידות, שכאשר אדם בוטח בקב"ה שיעשה לו טוב, בכך הוא משנה את מזלו לטובה, כי עצם הבטחון בה' פועל ישועות. הסיבה לכך היא, שעיקר תכליתו של אדם לחזק ולהשריש בליבו אתצ האמונה, וזאת עושים על ידי תפילה. הרבה יש להאריך בענין זה ואין כאן המקום לכך.

ד. הקב"ה נתן לאדם בחירה לנהוג כרצונו לטוב או למוטב. לכן, בכל מה שנוגע למצבו הרוחני של אדם הכל נתון בידו לבחור לו את הדרך שילך בה, והקב"ה מסייע לו להצליח באותה דרך. גם בנוגע לעניני העולם הזה אמרו חכמים "צינים ופחים ביד עיקש", כלומר, אדם שבוחר לצאת ביום קריר בבגד דק יצטנן, ואין הדבר מסור לשמים לבד, כיון שהקב"ה בחר לו להנהיג את העולם באופן של הסתר פנים ועל פי כללי טבע ידועים מראש. נראה שכך הוא גם לגבי דיאטה, לא יעלה על הדעת שאדם יזלול ככל אות נפשו ויאמר שהקב"ה הוא הקובע אם ישמין מאכילתו. לעומת זאת אמרו חכמים, "שומר פתאים ה'", כלומר, בכל הענינים שסכנתם רחוקה ואינה מוחלטת, הקב"ה לבדו הוא הקובע, ולא צריך לחשוש להם יותר מידי. האיזון בין שני כללים אלו ויחסי הגומלין שביניהם הוא חידה שקה לעמוד על פתרונה, ובכל ענין וענין אדם נדרש להכריע, מתי נדרש ממנו להשתדל להצלחתו ומתי הגיע זמנו להניח הכל בידי שמים. ידועה שיטתו של הרמב"ן שנוקט, שאין בכך כללים ברורים והכל תלוי ברמת הבטחון בה מצטיין האדם. ולכן, אדם שהוא בעל דרגה גבוהה בבטחון בה' אינו נזקק כלל לרופאים ורשאי להניח את כל עניני רפואתו בידי שמים. דבר שכלל אינו ראוי לאנשים ברמתנו. קשה להאריך בזה כאן, אולם אלו הם הכללים.

מקורות: