בסד
1) האם אפשר לתת מים חמים על גינג'ר (זנגביל) שגורד לפני שבת? אם אפשר בהרחבה
2) מוצרי טבע מחנוית טבע כגון שוקולד טבעי לחלוטין בתוספת שקדים, שהכל בהם טבעי ללא חלב וללא גלוטן מותר? וכן שתיית מיץ טבעי מחנות שמוכרת רק מיץ בבלנדר מפירות טריים בלבד?
בהרחבה
תודה
תשובה:
א. נתינת מים חמים על גבי זנגביל שחוק אסורה בשבת משום איסור בישול, אך, יש שמתירים לעשות זאת ב"כלי שלישי", כלומר, שנותן את המים מהמיחם לכוס וממנה מערה לכוס אחרת ורק אחר כך נותן בה את הזנגביל. להלכה יש להחמיר שלא לעשות זאת אפילו בכלי שלישי כפי שיבואר במקורות.
ב. בקניית מוצרי טבע חשוב לדעת, שגם אם לא מעורב באותם מוצרים שום דבר שאינו מן הצומח וגם לא עברו תהליך של בישול וכדומה, עדיין עלולים להכשל בכמה איסורים, שכן כל פרי וירק הגדלים בארץ ישראל מחוייבים בהפרשת תרומות ומעשרות, כמו כן, פירות כמו שקדים יתכן בהם חשש ערלה [אסור לאכול פירות אילן שצמחו ממנו בתוך שלוש שנים לנטיעתו. כל הדברים האלו צריכים השגחה מיוחדת של אנשים הבקיאים בדבר. משום כך, אין לקנות מיצים טבעיים מחנות שאינה עומדת תחת פיקוח של מערכת הכשרות המוודאת שהפירות הנסחטים מותרים באכילה ואין בהם מהחששות הנ"ל.
מקורות:
במשנה בשבת קמה ע"ב מבואר, שאף על פי שבדרך כלל מים חמים הנמצאים בכלי שני אינם יכולים לבשל, ישנם מאכלים המכונים "קלי הבישול" המתבשלים אף בכלי שני ולעיתים אפילו על ידי עירוי מים מכלי שני [כמו דגים מלוחים קטנים]. להלכה כתב המגן אברהם (סי' שיח ס"ק מב) שהואיל ואין אנו יודעים בבירור אלו מאכלים הם קלי הבישול, יש להחמיר בכל סוגי המאכלים שלא להכניסם לכלי שני, ודבריו הובאו להלכה במשנה ברורה.
לענין תבלינים כמו זנגביל כתבו הפוסקים, שאע"פ שבמשנה בשבת דף מב מבואר שתבלינים אינם מתבשלים בכלי שני, אין דבריהם אמורים אלא לענין תבלין שאינו שחוק, אבל אם הוא שחוק בודאי נחשב הוא כקלי הבישול [ראה שמירת שבת כהלכתה פ"א הערה קנב].
לענין כלי שלישי, בפרי מגדים (שם ס"ק לה) כתב, שכלי שלישי אינו מבשל אפילו קלי הבישול ומותר להכניס לתוכו אפילו דברים המתבשלים בכלי שני, וכן פסק המשנה ברורה שם ס"ק מז. אולם, החזון איש סי' נב ס"ק יט מחמיר בכך ואוסר אף בכלי שלישי.
כמו כן, והוא העיקר לענינינו, בס' ערוך השולחן (שם סעי' כח) כתב, שעלי תה וכדומה שעינינו הרואות שהם מתבשלים בכלי שלישי כמו בכלי שני ואין הבדל בכך כלל, הכל מודים שאסור ליתנם אף בכלי שלישי, וכך הוא גם בזנגביל. וכן הובא להלכה בס' ארחות שבת ח"א עמ' ל.
טעם נוסף יש להחמיר בזה, משום שיטתו הידועה של החיי אדם, שכל זמן שהמים רותחים עד שהיד נכוית בהן, אין הבדל בין כלי שני לראשון, ולפי דבריו יש שהחמירו שגם כלי שלישי נחשב ככלי ראשון לענין זה. בשו"ת אגרות משה או"ח ח"ד סי' עד ס"ק טו כתב שיש שהקילו לתת עלי תה בכלי שלישי ולדעתם גם בזנגביל הדין כך.
