שלום
ראובן סגר את המרפסת שלו בחלקה , בדירה מעל גר שמעון.
1. האם השימוש בגג המרפסת אוטומטית שייך לשמעון (כמובן תוך השתתפות בעלות בניית הגג) ?
2. האם חובה על ראובן לבצע את הסגירה באופן כזה שמבחינה טכנית (הנדסית) יוכל שמעון להשתמש בגג לצורך מגורים/מרפסת אף שזה יכול להפריע/לכער את המקום כי זה יצריך עמוד או פתרון כלשהו אחר דומה בחדר או שבמקרה כזה אין חובה עליו ?
3. במידה והתשובה לשאלה 2 היא כן, מה קורה באם לא עשו זאת בצורה כזו ושמעון ידע זאת מראש ?
4. האם ראובן יכול לעשות שימוש בחלק מגג המרפסת (עם גישה באמצעות סולם מהמרפסת) לצורך אחסון דברים או ששמעון יכול למנוע זאת ממנו בטענה שזה יכול לשמש אותו לצורך הרחבת דירתו בעתיד ?
יש לציין שלשמעון יש אופציה להרחבה באמצעות בניה על גג הבניין (בהסכמת השכנים) .
האם העובדה הזו משנה את התמונה והתשובות לשאלות לעיל ?
תודה רבה
תשובה:
1. עיין כאן.
2. מסתבר שאין חובה, כיון שראובן יכול לטעון שזכותו גם שלא לבנות כלל וממילא יש לו גם זכות לבנות בדרך המתאימה לו יותר.
4. ראובן אינו רשאי, כיון שיכול להסתכל אז לתוך החלונות של שמעון. עיין שו"ע חו"מ סי' קנד סעיף כד.
שלום
תודה על תגובתכם
לגבי תשובה 1. אני מבין שבמקרה שמדובר בסגירת מרפסת פרטית, השכן שרוצה לבנות מעל צריך לשלם הן על עלויות בניית הגג (חצי) והן תשלום עבור השימוש, כאשר התשלום הוא יחסי ?
כלומר שהשכן שסגר את המרפסת יש לו זכות יחסית עם כל השכנים על הגג המדובר ?
לגבי 4. מדובר במקרה שהשימוש בגג בחלק המדובר לא כרוך כלל באפשרות להסתכל לתוך החלונות של שמעון, מאחר והשימוש ייעשה מהצד ששם יש מעקה אבן.
מה הדין במקרה כזה ?
האם ישנו הבדל בין הזכות של שמעון לבנות על גג המרפסת של ראובן לצורך הרחבת דיורים לבין הזכות של ראובן להשתמש בחלק מהגג לצורך אחסנת דברים (כשאין חשש של היזק ראיה) ?
לגבי תשובה 1 הבנת נכון.
לגבי תשובה 4, אם אין אפשרות להסתכל ראובן רשאי להשתמש במרפסת כשותף שמותר לו להשתמש ברכוש המשותף כל עוד שאינו פוגע בשותפים האחרים. אין לשמעון יותר זכויות מראובן כל עוד שלא קנה מהשכנים את הזכות לבנות על הגג.
השאר תגובה