שלום רב למשיב,
מה דינה של אישה קטועת ידיים/משותקת בידיה בנוגע להדלקת נרות שבת? האם יכולה למנות שליחה שתבצע את ההדלקה בעוד היא מברכת?
נתקלתי בהלכה בילקוט יוסף בעניין נטילת ידיים שיד המלאה חבורות ומכוסה חלקית באגד/תחבושת צריכה נטילה ללא ברכה,מדוע? כאשר ידוע שכשיש אחת יד מגובסת במלואה היד השניה תנטל עם ברכה.
תודה מראש וישר כוח
תשובה:
שלום רב.
עליה למנות שליח שידליק נרות עבורה, ולכתחילה השליח יברך, ואם השליח אינו נשאר שם בלילה עליו לברך כאשר האשה נמצאת על ידו ושומעת את הברכה.
אך אם היא מאוד מעוניינת, אפשר להקל לה לברך בעצמה.
בביאור דברי הילקוט יוסף בסי' קס"א הוא כתב שם שאם ידו מלאה חבורות וכרוכה כולה בתחבושת ואוכל בידו השניה נוטל את ידו השניה ומברך על נטילת ידים וכדין מי שיש לו גבס, ורק כתב שם שכאשר יש לו רק מכה אחת ויש לו רטיה העוטפת גם את הבשר שמסביב למכה ואוכל בשני הידיים אינו יכול לברך על נטילת ידיים כיון שיש לו חציצה ביד שאוכל עמה והחציצה אינה נמצאת רק על המכה ע"ש בדבריו.
מקורות:
במשנה ברורה סי' רס"ג ס"ק כ"א הביא דעת הדה"ח שאין המשלח יכול לברך על הדלקת הנרות (וכך נראה דס"ל להלכה) וכן פסק בשו"ת יביע אומר חלק ד' סימן נ', אמנם יש אחרונים הסוברים שהמשלח יכול לברך כדעת המגן אברהם (שם ס"ק י"א) אף כאשר נכרי מדליק בצוויה, וכן פסק השולחן ערוך הרב שם סי"א. ולכן לכתחילה יש לנהוג כדעת הדה"ח וכפסק המ"ב אך במקום צורך גדול אפשר להקל כשיטת החולקים וסוברים שאפשר לברך בהדלקת השליח וכמו שכתב הבאר משה ח"ח סי' ס"ו.
ובענין ברכת השליח כאשר האשה אינה לידו, ראה במנחת שלמה חלק ב' סימן נ"ז שנסתפק אם אפשר לדמות שאלה זו לנר חנוכה שהשליח מברך אף כשאין המשלח שם, ועי' גם באגרות משה או"ח חלק א' סימן ק"צ מה שכתב בזה.
