האם מותר להתקלח בשבת, עם מים קרים או חמים, ואיזה איסורים צריך להיזהר במקלחת בשבת
תשובה:
שלום רב.
אנסה לכתוב כאן בקיצור את כל הדינים בשאלה זו.
ראשית, יש להדגיש, שגם ברחיצה המותרת בשבת (כמבואר בהמשך) יש ליזהר מסחיטת שערות הגוף כאשר הם מלאים במים, וכן יש ליזהר מסחיטת המגבת בזמן הניגוב לאחר הרחיצה.
לענין רחיצה במים חמים: אם המים התחממו בשבת עצמה באיסור אסור להתרחץ בהם כלל, וכן מים שהתחממו בהיתר על ידי נכרי או על ידי קירוב המים לאש וכדו'.
אם המים התחממו מערב שבת, אין להתקלח בהם את כל הגוף ביחד אך יכול לרחוץ איברים מסויימים כל אחד בפני עצמו (בתנאי שבסופו של דבר לא ירחוץ את כל הגוף).
מים שהתחממו באמצעות דוד שמש: לדעת הרבה פוסקים אסור להשתמש בהם כלל בשבת, ויש המתירים במקום צורך (ובפרט לצורך תינוק) להשתמש במים אלו בשבת.
לענין רחיצה במים קרים: לכתחילה אין לרחוץ אף במים אלו בשבת כיון שיש לחשוש שיבוא לסחוט את השער, אך במקום צורך כגון בימים החמים או שיש טינוף על גופו ניתן להתקלח במים צוננים אף את כל גופו, וניתן להשתמש אף בסבון נוזלי (בלבד!) לצורך ניקוי הגוף ובלי ספוג.
במים פושרים שחומם פחות מ38 מעלות שהתחממו מערב שבת מותר להתקלח גם את כל הגוף במקום הצורך בתנאים דלעיל.
מקורות:
לענין רחיצה בחמין ראה בשולחן ערוך סי' שכ"ו ברמ"א ובמ"ב שם סק"ו.
לענין מים פושרים ראה במקורות שכתבנו כאן.
לענין מים שהוחמו בדוד שמש ניתן לראות מאמר ארוך שפורסם בענין זה כאן, וכאשר סוגר את ברז המים הקרים הנכנסים לדוד מערב שבת השימוש קל יותר.
לענין מים צוננים ראה בשמירת שבת כהלכתה פרק י"ד סעיף י"א במקורות שהביא בדין זה.
לכבוד הרב שלום
1 מדוע דוד שמש יותר חמור ממים שהוחמו בערב שבת? והלא למיטב הבנתי החשש לאסור אף בדוד שמש הוא מכיוון שנכנסים מים קרים ומתבשלים ואפילו שזה תולדות חמה גזרו לאסור והנה במים שהוחמו מערב שבת הכוונה ע"י בוילר אז אם ירחצו בהם ויכנסו מים קרים נמצא מבשל אותם בתולדות האור שזה יותר גרוע (גם קראתי פעם באיזה מקום שאם רוצה להשתמש בשבת במים שהוחמו מהשמש ובערב שבת הדליק את הדוד גם בחשמל שיש לרוקן את כל המים הקרים לפני כניסת שבת כדי שלמחרת בטוח המים יהיו רק מהשמש ולא מהחשמל)
אז סליחה אולי לא הבנתי טוב את כוונת הרב ?
2 כשהרב כותב אפשר לקלח אבר אבר אך שלא יהיה בסוף כל הגוף,
א} עד כמה איברים מותר לקלח ומשנה איזה או לא?
ב} מותר לקלח קצת אברים לצאת להתנגב לעשות הפסקה קלה ושוב לחזור ולרחוץ עוד כמה אברים אחרים? זאת אומרת לא להתקלח הכל ביחד, האם האיסור לרחוץ כל גופו זה דווקא במקלחת אחת או שלאורך כל יום שבת גם במצטרף אם ירחץ זה אסור?
תודה רבה
מים שהוחמו מערב שבת מעיקר הדין זה באופן שלא נכנסים מים לדוד. שימי לב שזו המצאה חדשה..
איבר מותר רק מיעוט הגוף.
מסתבר שאם עושים הפסקה ויוצאים החוצה ומסיחים דעת מותר אחר כך עוד לרחוץ.
תודה רבה על התשובה
רק לגבי הדוד לא הבנתי, הדוד הזה שאתה אומר שלא נכנס בו מים זה המצאה חדשה של דוד או ההפך זה שנכנס בו מים זה החדש? רוב הדודים בימינו איזה סוג הם?
איך אני יכולה לדעת אם בדוד שלי נכנס או לא נכנס מים?
תודה
ההיפך, כוונתי שדברי הגמרא לגבי מים שהוחמו בערב שבת, לא אמורים לגבי דודי שמש של זמנינו שיש מים שנכנסים אוטומטית פנימה, הכוונה היתה על אדם שחימם גיגית פח של מים האש ובא להתקלח במים האלו בלילה.
אוקי עכשיו זה ברור ומובן
תודה רבה
לא ציינתם שההמנעות מרחיצה במים צוננים הינה רק לבני אשכנז כנזכר במגן אברהם אך למי שאינו מבני אשכנז מותר לכתחילה וכדברי השו"ע בשכו ובתנאי שיקפיד על איסור סחיטה וכ'ו
שלום כבוד הרב,
כתבת שמותר להעביר סבון על הגוף. השאלה, האם זה כולל גם במקומות עם שיער (כמובן לא כמו הראש) כמו ךמשל הרגליים או החזה?
כשזה מעט שיער אין בעיה של סחיטה והל לפי הענין.
ואיך יודעים מה נחשב מעט שיער? לכל אחד ואחת יש רמות שיער אחרות על הגוף גם מי שמאד שעיר זה נחשב מעט שיער? יש גם כאלו שעל הראש יש להם שיער קצוץ יותר מהגוף
הכוונה שהוא פזור מאוד ואין בו כל צפיפות.
תודה אבל לא בטוחה שהבנתי
זאת אומרת שיער בית שחי או ערווה יכול להיות מאד צפוף לא ככה? אז זה אומר שלאדם כזה יש חשש סחיטה במקלחת ואסור לו\לה להסתבן באותם חלקים?
נכון, אם זה צפוף לא יסתבן שם. [יש צד להתיר כאשר הוא מסתבן תחת זרם מים ממוקד, כך שגם מה שנסחט מיד מתמלא מים, כך הביא בשש"כ בשם הגרש"ז אויערבך].
תודה רבה כבוד הרבנים
ואם אפשר אודה להפניה מדויקת היכן אפשר לקרוא בהרחבה על מה שהבאתם בסוגרים על הצד להתיר בשם הגרש"ז אויערבך
שמירת שבת כהלכתה פרק יד הערה ט, יש לראות שם בדיוק את האופן שבו הוא מצדד להתיר.
המון תודה
שלום כבוד הרב,
בקשר לתשובה שהשבת:
"מסתבר שאם עושים הפסקה ויוצאים החוצה ומסיחים דעת מותר אחר כך עוד לרחוץ."
אודה לרב מאוד אם יוכל לומר מה המקור לזה
האיסור הוא רחיצת כל הגוף יחד, לא נאמר כמה זמן יש להפסיק בין מקצתו למקצתו.
הבנתי.
הרב יודע אם יש מישהו מהאחרונים שדן בזה , ואם כן אם יוכל לומר לי מה המקור בבקשה
אינני יודע.
השאר תגובה