האם הרואה נר חנוכה במקרה שחייב לברך, יכול לברך על נר שכבר עבר חצי שעה מהזמן שהדליקו אותו? או שצריך לחפש נר שעדיין לא עברה חצי שעה משעת הדקלתו, ואם יש להמתין כיצד ניתן לדעת כיצד נהג מדליק החנוכיה בשעת ההדלקה?
תשובה:
נראה בדברי הפוסקים שאדם המסתפק בנר אם הוא עדיין נר של מצווה או לא, אינו יכול לברך עליו ברכת הרואה, אמנם בזמנינו ששיעור שתכלה רגל מן השוק מאוחר יותר, ודעת רוב האנשים להשאיר את הנרות לשם מצוה למעלה מחצי שעה, יכול לברך גם לאחר חצי שעה כיון שזמן הדלקת נרות של מצוה ארוך יותר מבעבר.
מקורות:
בשו"ת רע"א סי' מ"ב הקשה איך מברך הרואה על ראית נר חנוכה, כיון שאפשר שנרות אלו כבר דלקו חצי שעה, ואינם נחשבים עוד נרות של מצוה, מבואר שגם במקום ספק אינו יכול לברך עליהם, ובשו"ת שיח יצחק סי' של"ה הסתפק במי שרואה נר חנוכה אם מוטל עליו לברר אם הנר הוא נר של חיוב או שכבר דלק שיעור זמן המחוייב בהדלקה. בשו"ת התעוררות תשובה ח"א סי' ס"ז פסק שאין לברך ברכת הרואה על נר שדולק אחר זמן חיוב ההדלקה ואם מסופק יברך עד שיעור שתכלה רגל מן השוק, ועי' עוד בשדי חמד אס"ד מערכת חנוכה בשם מהר"ש מוילנא שאינו יכול לברך אחר חצי שעה, ובמנחת שלמה ח"ב סי' נ"ח. והגר"נ קרליץ שליט"א ס"ל שבזמנינו ששיעור שתכלה רגל מן השוק מאוחר ניתן להניח שכל הנרות הם נרות של מצווה.
ובענין דומה לשאלה זו, שמעתי שחקר הגאון ר' אברהם גניחובסקי זצ"ל האם אדם שהדליק נר חנוכה מעל עשרים אמה מכיון שסמך על השכנים הגרים ממול שכלפיהם הנרות פחות מכ' אמה, האם הרואה שנמצא ברשות הרבים וכלפיו החנוכיה גבוהה מכ' יכול לברך על נרות אלו כיון שלמעשה הם נרות של מצוה או שמא רבנן אמרו שנר חנוכה למעלה מכ' לא שלטא ביה עיניה, ואף אם למעשה רואה אותם אינו יכול לברך כיון שכלפיו אין זה נר חנוכה. ונראה שלמעשה ודאי שיוכל לברך על זה כיון שלמעשה זה נרות של מצווה והוא רואה אותם. ויש להביא ראיה לכך מהגמרא בעירובין דף ד,ב שקורה למעלה מעשרים אמה פסולה, אך אם מגביה טפח מתחת הקורה ששם זה פחות מעשרים מועילה הקורה לכל המבוי, אף לאלו שנמצאים במקום שכלפיהם הקורה גבוהה מעשרים, והטעם בזה כיון שיש מקום במבוי שכלפיו הקורה היא בתוך עשרים יש לה דין של קורת מבוי ושוב נחשב כל המבוי למבוי מתוקן, ונראה שהוא הדין בזה כיון שלמקום אחד נחשב נר חנוכה כשר שכלפיו זה פחות מעשרים, גם ביחס לשאר המקומות נחשב לנר חנוכה. ומה שיש להסתפק הוא אם הרואה סובר כדעת הפוסקים שאין לסמוך על הגרים ממול לענין נר חנוכה הגבוה מעשרים, יתכן שבענין זה לא יוכל לברך כיון שכלפיו אין זה נחשב נר של מצווה, או שמא כיון שכלפי המדליק נחשב נר של מצווה גם הוא יוכל לברך.
